הקבינט המדיני-ביטחוני (או בשמו הרשמי: ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי), הוא פורום מצומצם של שרים בתוך ממשלת ישראל, שמוסמך לקבל החלטות מחייבות בעניינים המוגדרים כביטחון, יחסי חוץ ובנושאים נוספים שראש הממשלה קובע כי נסיבותיהם מצדיקות דיון בקבינט. אף שמדובר בפורום מצומצם של שרים ולא בממשלה כולה, להחלטות הקבינט יש תוקף מחייב כמו החלטות ממשלה, ואין אפשרות לערער עליהן בפני מליאת הממשלה.

בניגוד להחלטות ממשלה, המתפרסמות לציבור באתר משרד ראש הממשלה, מועדי הישיבות של הקבינט, הדיונים שהוא מקיים וההחלטות המתקבלות מוגדרים כסודיים, ופרוטוקול ההחלטות אינו מתפרסם לציבור. כתוצאה מכך, לעיתים התוכן של החלטות או אפילו עצם קיומן, נודעים לציבור רק בדיעבד, באמצעות הודעות של השרים, דיווחים בתקשורת או צעדים ליישום ההחלטות.

החלטות הקבינט משמשות בשנים האחרונות לעיצוב מחדש של שיטת המשטר בגדה המערבית: בתחומי הקרקע, התכנון, הרחבת התנחלויות ובהרחבת השליטה הישראלית גם לשטחי A ו-B הנתונים לסמכות אזרחית פלסטינית. כך, באמצעות פורום מצומצם של שרים, ולעיתים מבלי שנוסח ההחלטות או מלוא משמעותן נחשפים לציבור, ובכך גם נמנעת האפשרות לאתגר או לבקר את ההחלטות, משמש הקבינט מנגנון מרכזי לקידום סיפוח הגדה המערבית.

ביוני 2024 החליט הקבינט להרחיב את סמכויות האכיפה הישראליות אל תוך שטח B, בין היתר בתואנה של הגנה על אתרי ארכיאולוגיה וסביבה. ההחלטה מאפשרת לקצין המטה לארכיאולוגיה במינהל האזרחי לפעול גם בשטח שבו הועברו הסמכויות האזרחיות לרשות הפלסטינית, ולהורות על  עצירת עבודות ופיתוח, להטיל קנסות ואף להרוס מבנים בשטחים שהוגדרו או נחשדים כאתרים ארכיאולוגיים.  באותה ישיבה הוחלט גם להכשיר חמישה מאחזים כהתנחלויות רשמיות.

במאי 2025 אישר הקבינט לחדש את הליכי הסדר המקרקעין בשטח C, מהלך שמאפשר לישראל לקבוע מחדש את הבעלויות בקרקע לאחר שההליך הוקפא מאז 1967 (להרחבה ראו: חידוש הליך רישום זכויות המקרקעין בגדה המערבית). באותו חודש אישר הקבינט להקים 22 התנחלויות נוספות: תשע התנחלויות חדשות, הכשרה בדיעבד של 12 מאחזים והפיכת שכונה בהתנחלות קיימת להתנחלות עצמאית. רבות מהן ממוקמות בעומק הגדה המערבית. בדצמבר 2025 אישר הקבינט 19 התנחלויות נוספות, ובהן הקמה מחדש של ההתנחלויות בצפון הגדה שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005 והתנחלויות נוספות באזורים שבהם לא הייתה נוכחות ישראלית קודם לכן.

בפברואר 2026 קידם הקבינט שלב נוסף במדיניות הסיפוח, באמצעות אישור שורה של החלטות המבקשות לשנות את משטר הקרקעות בגדה המערבית, להסיר מגבלות ומנגנוני פיקוח על רכישת קרקעות ולשנות את אופן חלוקת הסמכויות בגדה המערבית. הצעדים נוסחו בהובלת מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, במטרה להאיץ את פיתוח ההתנחלויות. כך למשל, הקבינט החליט להסיר את החיסיון מעל מרשם המקרקעין ולפרסם את רישומי הקרקע לציבור; לבטל את החוק הירדני המגביל רכישת קרקעות בידי זרים, באופן שיאפשר לישראלים לרכוש קרקע ישירות וללא צורך בחברה הרשומה במינהל האזרחי; לבטל את מנגנוני ההיתר והרישוי החלים כיום על עסקאות מקרקעין; ולחדש, לאחר כשני עשורים, את מנגנון רכישת הקרקעות היזומה בידי המדינה.

במסגרת משטר קרקעות מפלה, שבו ישראל מקצה קרקעות ציבור כמעט באופן בלעדי לצורכי ההתנחלויות ועמותות וארגוני מתנחלים פועלים במשך שנים כדי לאתר ולהשתלט על קרקעות פלסטיניות, לעיתים באמצעים מפוקפקים, משמעות ההחלטות היא הרחבת הכלים להעברת קרקעות לשליטה ישראלית. במקביל, ובהמשך להחלטת הקבינט מיוני 2024 להרחיב את פעולות האכיפה של המינהל האזרחי לשטח B, החליט הקבינט להחיל הסדר דומה גם בשטח A בתחומי הארכיאולוגיה, הסביבה והמים. מאחר שאלפי אתרים כאלה פזורים ברחבי הגדה המערבית, מדובר בכלי אכיפה רחב שיכול לשמש להגבלת בנייה ופיתוח פלסטיניים ולהרחבת השליטה הישראלית.

בנוסף הוחלט להעביר מעיריית חברון למוסדות התכנון הישראליים, באופן קבוע וגורף, את סמכויות הרישוי והתכנון בהתנחלות בחברון, במערת המכפלה ובאתרים נוספים בעיר, ולהעניק סמכויות מוניציפליות מלאות למינהלת חברון – הגוף הישראלי המופקד על ניהול ענייניהם האזרחיים של המתנחלים בחברון. בקבר רחל שבבית לחם הוחלט להקים מינהלת מוניציפלית ישראלית שתהיה אחראית על ניהול, תחזוקה ופיתוח המתחם. צעדים אלה מאפשרים לישראל להתערב בתכנון ובבנייה של פלסטינים גם בשטחים שבהם הועברו הסמכויות האזרחיות לרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי אוסלו.

במרץ 2026 אישר הקבינט הקמת 34 התנחלויות: 24 התנחלויות חדשות והכשרה בדיעבד של עשרה מאחזים. ההחלטה עצמה נותרה חסויה ונודעה לציבור רק כשבועיים לאחר שהתקבלה. ביוני 2026 אישר הקבינט תקציב של כ-1.3 מיליארד ש"ח המיועד להקמת ההתנחלויות החדשות. ביולי 2026 אישר הקבינט על הקמת התנחלות נוספת, "שא־נור מזרח", מדרום לג'נין, באתר שבו שכן בעבר בסיס צבאי.

דוגמאות אלו ממחישות כיצד הפך הקבינט המדיני-ביטחוני לאחד המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם הממשלה מקדמת את סיפוח הגדה המערבית. העובדה שמדובר בפורום מצומצם של שרים, שהחלטותיו מחייבות אך דיוניו והחלטותיו אינם בהכרח מתפרסמים, מאפשרת לקדם שינויים מרחיקי לכת במשטר הקרקעות, בתכנון, בהרחבת ההתנחלויות ובחלוקת הסמכויות, לעיתים באופן עקיף והרחק מביקורת ציבורית. החלטות אלה משנות בהדרגה את המשטר החל בגדה המערבית: הן מעמיקות את השליטה הישראלית, מצמצמות את הסמכויות של הרשות הפלסטינית ומגבירות את הפגיעה בזכויות הפלסטינים, ובכלל זה את הסיכון לאובדן זכויות בקרקע ולנישול.