בג"ץ 28845-9/25, יש דין ואח' נ' וועדת השרים לביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) ואח' 

מועד הגשת העתירה: 11/09/2025 

הליך הסדר מקרקעין נועד להסדיר את הזכויות על קרקעות ולרשום אותן על שם בעליהן החוקיים במרשם המקרקעין באופן סופי ומחייב ("טאבו"). מדובר בהליך מקיף במסגרתו נבדקת שרשרת הזכויות ההיסטורית, נערכת חקירת בעלות וזכויות שימוש בקרקע ונקבעים גבולות הקרקעות באמצעות מדידות וחלוקה לגושים וחלקות. לאחר שהושלם תהליך הרישום לא ניתן כמעט לשנות אותו.  

הליכי הסדרת מקרקעין בפלסטין ההיסטורית צברו תאוצה תחת שלטון המנדט הבריטי אשר קבע שיטות מדעיות למיפוי ורישום הקרקעות. לאחר 1948 המשיכה ממלכת ירדן את תהליך הסדר המקרקעין בגדה המערבית. כך, עד יוני 1967 הושלם הסדר המקרקעין בכ-34% משטחי הגדה המערבית, בעיקר בנפות הצפון (ג'נין ושכם), באזור רמאללה ובבקעת הירדן. בירושלים וסביבתה נותר ההסדר חלקי בלבד, ואילו בנפות בית לחם ובחברון לא הושלם הסדר המקרקעין. 

מיד לאחר כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל בשנת 1967, הכריז המפקד הצבאי הישראלי על הקפאת הליכי ההסדר. החלטה זו עוגנה בצו רשמי בהנחיית הפרקליט הצבאי הראשי דאז, מאיר שמגר. בבסיס ההחלטה להקפיא את תהליך ההסדר עמדו חובותיה של ישראל ככוח כובש בהתאם לדין הבין-לאומי, הקובע כי כיבוש הינו מצב זמני. הליכי הסדר מקרקעין הם פעולה מובהקת של ריבון קבוע, שכן הם יוצרים וקובעים זכויות מוחלטות וסופיות. לכן שלטון כיבוש, שהוא בהגדרתו זמני, אינו יכול לנקוט בהליכים המאפיינים ריבונות קבועה.  

במאי 2025, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לחדש את הליך הסדר המקרקעין בתחומי הגדה המערבית. החלטת הקבינט מייעדת את הליך הסדר הקרקעות לשמש ככלי להגשמת שאיפות פוליטיות-אידאולוגיות מוצהרות של החלת ריבונות על הגדה המערבית תוך נישול ודחיקת הפלסטינים ממרחב זה. אף שמדובר בהפרה בוטה של חובותיה של ישראל על פי המשפט הבין-לאומי, חברי הקבינט עצמם העידו על כך שתכלית חידוש ההליך היא חיזוק ההתנחלויות וסיפוח הגדה המערבית. כך למשל בהודעה שהפיץ משרד הביטחון, שר הביטחון ישראל כץ טען כי "מדובר בהחלטה מהפכנית שעושה צדק עם ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ותביא לחיזוקה, ביסוסה והרחבתה". שר האוצר והשר הנוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' הודה במפורש כי מטרת חידוש הליך הסדר המקרקעין היא סיפוח של הגדה המערבית: "לראשונה מדינת ישראל לוקחת אחריות על השטח כריבון קבוע ופותחת בביצוע הסדר מקרקעין ביהודה ושומרון. הסדר מקרקעין ייצור ודאות משפטית, יאפשר עתודות קרקע לפיתוח ההתיישבות וימנע את מאמצי ההשתלטות של הרש"פ על השטחים הפתוחים".   

ב-11.09.2025 עתרו יש דין, במקום, האגודה לזכויות האזרח בישראל והמוקד להגנת הפרט לבג"ץ, בדרישה לבטל את החלטת הקבינט לחדש את תהליך הסדר המקרקעין בגדה המערבית. בעתירה נטען כי החלטת הקבינט מהווה צעד סיפוחי מובהק של השטח הכבוש, העומד בניגוד מוחלט לחובותיה של ישראל לדיני הכיבוש והמשפט ההומניטרי הבין-לאומי.  

העותרים הזהירו כי ההחלטה משמשת אמצעי נוסף לנישול תושבים פלסטינים מאדמותיהם ומקניינם אשר צפוי לפגוע בזכויות יסוד של תושבי הגדה הפלסטינים הנחשבים תושבים מוגנים על פי הדין הבין-לאומי, ולפגוע בזכויותיהם של פלסטינים רבים שהפכו לנפקדים ולא יוכלו להגן על רכושם. החלטת הקבינט תפגע בתושבים חסרי זכות בחירה, אשר אין להם כל אפשרות להשפיע על החלטות הממשלה ועל עתידם. 

על פי העתירה מדובר בצעד בלתי הפיך בעל השלכות רוחב אדירות, שנועד לקבע בעלויות במקרקעין בשטח כבוש. בעתירה נכתב כי מדובר ב"החלטה בעלת השלכות אקוטיות על יחסיה של מדינת ישראל עם השטח המסור לשליטת המשיב 4 [מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית] באופן זמני, אשר באופן מוצהר ומכוון, וכן באופן תוצאתני, יוביל לסיפוח והחלת ריבונות דה פקטו, בניגוד לכללי המשפט הבין-לאומי". 

מצב העתירה: בהליכים