ב-2016 קבעה מדינת ישראל – לראשונה – מסגרות זמנים לטיפול בתלונות על חשד להפרה של דיני הלחימה מצד חיילים. שתי הוועדות שעסקו בנושא, ועדת טירקל וועדת צ'חנובר, קבעו כי על הפרקליטות הצבאית לקבל החלטה אם לפתוח בחקירה של תלונה בתוך 14 שבועות לכל היותר; כי במקרים שבהם נפתחת חקירה פלילית עליה להסתיים בתוך 9 חודשים, ובמקרים חמורים בתוך שנה; וכי משך הזמן המרבי לקבלת החלטה אם להגיש כתב אישום בתיק לאחר סיום החקירה הוא 9 חודשים, ובמקרים חריגים עד שנה.

בחלוף עשור, דף נתונים זה בודק את היישום בפועל של מסגרות הזמנים שנקבעו, באמצעות בחינת משך הטיפול של מערכת אכיפת החוק הצבאית בתלונות על עבירות שביצעו חיילים כלפי פלסטינים ורכושם בגדה המערבית בשנים 2025-2016. הנתונים בדף זה מבוססים על תיקים שבהם יש דין ייצג פלסטינים תושבי הגדה המערבית שנפגעו בשנים אלה בידי חיילים ישראלים.

משך הטיפול בתלונות נראה עניין שולי, והוא אכן מתגמד אל מול הריגתם של עשרות אלפי פלסטינים במלחמה ברצועת עזה והתוצאות של אלימות המתנחלים הגואה בגדה המערבית. ואולם למשך הטיפול בתלונות יש חשיבות מכרעת לצורך בחינה של מידת הרצינות והיעילות שבהן נבדקים חשדות לפגיעה בפלסטינים. התארכות הטיפול בתלונות היא אחד הגורמים המרכזיים לכך ששיעור כתבי האישום בתלונות של פלסטינים על פגיעה מצד חיילים נותר נמוך ביותר: בין השנים 2024-2016 הובאו לידיעת הצבא 2,427 תלונות; נפתחו 552 חקירות (22.7% מהתלונות); והוגשו 23 כתבי אישום (0.9% מהתלונות).

נתונים שנאספו במשך עשור של מעקב אחר טיפול הצבא בתלונות של פלסטינים שהוגשו בסיוע יש דין מראים שהצבא אינו מצליח לעמוד אפילו במסגרות הזמנים שנקבעו, בהתבסס על פרקי הזמן שהוא עצמו הציע:

  • הזמן הממוצע לקבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית היה 213 יום – כשבעה חודשים, פי שניים ויותר מפרק הזמן שנקבע לכך. בתלונות על הריגה שבהן לא נפתחה חקירה מיידית – משך הזמן הממוצע עד לקבלת החלטה הוא 304 יום, כעשרה חודשים;
  • יותר משליש מתיקי החקירה שהועברו לפרקליטות הצבאית בתום חקירת מצ"ח המתינו למעלה משנה לקבלת החלטה;
  • הטיפול בכמעט מחצית מהתלונות (כ-45%) ארך בין שנתיים לחמש שנים.

צוואר הבקבוק המשמעותי הוא טיפול הפרקליטות הצבאית: בעיקר לפני קבלת החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית, ובמידה פחותה לאחר סיום החקירה במצ"ח, כאשר הפרקליטות נדרשת להחליט אם להגיש כתב אישום או לסגור את תיק החקירה. פרק הזמן הארוך שחולף עד הפתיחה בחקירה ועד לקבלת ההחלטה אחריה מסכל בפועל את החקירות, ואת היכולת של מערכת אכיפת החוק הצבאית להעניש את מי שעברו על החוק ולהתמודד עם חשד להפרות של דיני הלחימה.

הימנעות הפרקליטות הצבאית לאורך שנים ארוכות מטיפול מהיר ואפקטיבי בתלונות המוגשות אליה היא מסר ברור לחיילים כי הצבא אינו רואה כל פסול בשימוש שלהם באלימות, בהכאה, בביזת רכוש או בגרימת פציעה ואף הרג של פלסטינים בגדה המערבית. לצד זאת, ההיתר המתמשך לחיילים לפעול ללא מגבלות אל מול האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית הפכו את האלימות, האכזריות וההשפלה לכלי בארגז הכלים של מפקדים בשטח, המאפשר להם לפעול ביתר קלות.

גרירת הרגליים בטיפול הצבא בתלונות של פלסטינים משרתת מטרה כפולה: כלפי פנים היא מסייעת למדינת ישראל להעניק לחיילים חסינות מפני העמדה לדין ומאפשרת לצבא מדיניות של שליטה על הפלסטינים ללא מגבלות של שלטון חוק; במקביל, כלפי חוץ היא מייצרת מראית עין של אכיפת חוק ושל מערכת מתפקדת, ומקשה על התערבות בין-לאומית.
ואולם הנתונים בדף זה מוכיחים כי ההתנערות של ישראל מחובתה לטפל ברצינות בתלונות על מעשים המנוגדים לדיני הלחימה, מערערת את מראית העין הזאת ומזמינה התערבות חיצונית.