בג"ץ 4239/24 אבו עוואד נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 22.5.2024

בני משפחת אבו עוואד מתגוררים בתורמוסעיא, באזור מבודד יחסית כשני קילומטרים ממרכז העיירה. מתחם המגורים של המשפחה הוקם בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת על אדמות פרטיות בבעלות המשפחה. כיום חיים במקום כ-25 מבני המשפחה, בינם 11 ילדים מתחת לגיל 18. בני משפחת אבו עוואד מתפרנסים בעיקר מחקלאות ומטפחים כ-2,000 עצי זית בכמאה דונם של אדמות חקלאיות פרטיות הנמצאות סביב מתחם המגורים. כל השירותים החיוניים להם נזקקת המשפחה דוגמת חנויות מזון, מרפאות, בתי מרקחת ובתי ספר נמצאים בתורמוסעיא.

באוקטובר 2023, ללא התרעה מוקדמת או אסמכתא חוקית, אנשי ביטחון ישראליים חסמו את כביש הגישה היחיד המוביל לביתם של משפחת אבו עוואד, באמצעות תלולית עפר וסלעים. באותו החודש הוקמה עמדה צבאית כעשרים מטרים ממתחם המגורים המפקחת על כל תנועה במקום. חיילים מסרו לבני המשפחה כי יותר להם לצאת לכיוון תורמוסעיא ובחזרה ברגל בלבד וכי אסור להם להשתמש ברכבים. חיילים גם אסרו על בני המשפחה לעבד את החלקות החקלאיות שלהם, בין היתר בשיא עונת המסיק והחריש. בנוסף, הצבא אסר גם על מבקרים או נותני שירותי להגיע אל המקום, אפילו ברגל, בכל שעות היום. בחודש ינואר 2024 חיילים מסרו לבני המשפחה כי ייאסר עליהם לצאת מביתם בשעות הלילה מרדת החשיכה. בני המשפחה מצאו עצמם תחת סגר הרמטי ופיקוח הדוק של כוחות הצבא, תלויים בחסדיהם של אנשי כוחות הביטחון הישראלים.

המגבלות שהוטלו על משפחת אבו עוואד שינו את מציאות חייהם בין לילה ופגעה קשות בזכויותיהם. האיסור על עיבוד החלקות החקלאיות פגע ביכולת של בני המשפחה להתפרנס ודחק כמה מהם לחפש עבודות מזדמנות אחרות. החסימה והאיסור על השימוש בכלי רכב אילצו את בני המשפחה לצעוד ברגל מרחק רב, בדרך שהפכה בחורף לבוצית וקשה למעבר, עבור שירותים בסיסיים. כך למשל, ילדי המשפחה הצטרכו ללכת ברגל כל יום לבית הספר ובני המשפחה נאלצו לסחוב על גבם מצרכי מזון כל הדרך מתורמוסעיא. בשל האיסור על מבקרים, נמנעה הגישה של רכב אספקת המים למתחם והמשפחה נאלצה להסתמך על מי גשמים בלבד במהלך תקופה ארוכה.

ב-15 לינואר 2024, כ-30 ישראלים שהגיעו מכיוון ההתנחלות שילה פלשו למתחם, ניפצו את חלונות הבתים, שברו לוחות סולאריים ששימשו את המשפחה וריססו כתובות נאצה של "מוות לערבים" ו"נקמה" בכניסה לבית. התוקפים ביצעו את המתקפה הזו בחסות הצבא אשר מפקח ושולט על המרחב כולו. כשבוע לאחר המתקפה איש ביטחון מההתנחלות שילה הגיע לבית המשפחה ואיים על אחד מבני המשפחה כי יש להם חמישה ימים לפנות את בתיהם ולעזוב את המקום.

בפברואר 2024 פנה יש דין בשם המשפחה למפקד הצבא בגדה המערבית, וליועץ המשפטי לצבא בגדה המערבית בדרישה להסיר את החסימה ולבטל את הסגר שהוטל על מתחם המשפחה וכמו כן לאפשר את עיבוד האדמות החקלאיות. למרות תזכורות שונות שנשלחו מטעם יש דין ועל אף הדחיפות שבדבר, פניות יש דין זכו להתעלמות במשך שלושה חודשים.

ב-22 במאי 2024, עתרה משפחת אבו עוואד באמצעות יש דין לבית הדין הגבוה לצדק בדרישה להסיר את החסימה ואת המגבלות השונות שהצבא הטיל על בני המשפחה. בעתירה הובהר כי המגבלות שהוטלו על משפחת אבו עוואד מאז אוקטובר 2023 נעדרות כל צורך צבאי אמיתי ולכן הן מפרות את כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי שמכוחו מדינת ישראל שולטת בגדה המערבית. בנוסף, הן מפרות את החובות של הצבא כלפי בני משפחת אבו עוואד הנחשבים "אזרחים מוגנים" על פי דיני הכיבוש. בעתירה נכתב כי הסגר ומניעת הגישה לאדמות "מהוות התקפה ישירה על כלל הזכויות הבסיסיות של האדם, הן משפילות וכולאות האנשים במתחם, שוללות מהם חירויות בסיסיות ללא כל הצדקה, הסבר וצפי לסיום, מסכנות את בריאותם ופוגעות בגישתם לשירותי חירום והצלה, מקשות על נגישות ילדיהם להשכלה, מונעות מפגש עם קרובים וחברים. מדובר בפגיעות חמורות בכל ההיבטים של חיי אדם".

ב-5 לאוגוסט 2024, פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט תגובה מקדמית לעתירה. על פי תגובת המדינה,  חסימת הדרך נעשתה בשל צרכים ביטחוניים במסגרת "נוהל מגבלות תנועה" המאפשר חסימה של דרכים בגדה המערבית. לתגובה צורף כנספח צו המורה על חסימת הדרך, אשר נחתם בידי מפקד החטיבה של המרחב בדיוק באותו היום שבו הוגשה התגובה, עשרה חודשים לאחר שהוצבה החסימה. הפרקליטות הכחישה את קיומן של מגבלות תנועה נוספות באזור, בינן הסגר הלילי שהוטל על בני המשפחה. עוד נטען כי אין מניעה גורפת מבני המשפחה לעבד את אדמתם ואף הובהר כי מפקד חטיבת בנימין הנחה את החיילים הנמצאים באזור שלא למנוע מבני המשפחה לעבוד את אדמתם. אילולא העתירה, ספק אם הייתה ניתנת הנחייה כה ברורה מצד המפקד הצבאי אשר בפועל שיחררה את בני המשפחה מהעוצר הלילי שבו היו נתונים ומהאיסור לעבד את החלקות החקלאיות שסביב ביתם.

ב-23 לספטמבר 2024 יש דין הגיש לבית המשפט את תגובת העותרים לתגובה המקדמית של המדינה. בתגובה נכתב כי הצבא לא סיפק הצדקה חוקית לחסימת הדרך, למשל ראיה או סכנה ביטחונית אמיתית הנוגעת לאזור זה. תחת זאת, הצבא רק טען כי הדרך למשפחת אבו עוואד נחסמה בשל האפשרות כי היא תשרת גורמים עוינים עלומים. תגובת יש דין ציינה כי מדובר בהיגיון הנשען כולו על תפיסה גזענית, מפלה ופסולה, העומד בניגוד מוחלט לדין הבינלאומי ואף לנהלי הצבא. בהקשר זה, תגובת יש דין מאזכרת כי דווקא מן ההתנחלויות הישראליות באזור זה יצאו גורמים עוינים אשר הפעילו אלימות כלפי אזרחים פלסטינים תושבי תורמוסעיא. עם זאת, הרשויות הישראליות כמובן שלא חסמו כבישים של התנחלויות מהן יצאו פעילי טרור יהודים.

ב-9 בדצמבר 2024 התקיים דיון בבית המשפט העליון בנושא חסימת הדרך הראשית המובילה למתחם המשפחה, ובעניין סגירת השטחים החקלאיים שסביב הבית בעת תקופת המסיק. על פי עמדת הצבא שהוצגה במהלך הדיון, ישנה דרך חלופית, ארוכה יותר, העוקפת את החסימה אשר יכולה לשמש את בני המשפחה כדי להגיע לביתם. עו"ד שלומי זכריה, המייצג את המשפחה מטעם "יש דין", עמד בדיון על כך שהדרך החלופית איננה עבירה לכלי רכב ואינה שמישה, וזאת בניגוד למה שטענו נציגי פרקליטות המדינה והצבא. עוד הוסבר בדיון כי צווי סגירת השטח שהוציא המפקד הצבאי למעשה אוסרים על מעבר גם בדרך החלופית המוצעת. בעקבות הערות השופטים בעניין זה, פרקליטות המדינה הסכימה בדיון לפרסם היתר המאפשר לכל אדם להגיע למתחם המשפחה.

סרטון המתעד את פתיחת השער שהוצב במקום החסימה:

בעקבות הדיון הצדדים הסכימו לקיים סיור במקום, בהשתתפות קציני הצבא ונציגי משפחת אבו עוואד בליווי יש דין, על מנת לבחון את תוואי הדרך החלופית שהוצעה. במקביל, ב-8 בדצמבר 2024 יש דין הגיש גם השגה ליועץ המשפטי הצבאי לגדה המערבית, המתנגדת להארכת פרק הזמן לחסימה. ב-15 בדצמבר התקיים הסיור בנוכחות נציגי הצבא, ובמהלכו התגלה כי כפי שהעותרים טענו עוד מלכתחילה, ובניגוד למה שטען הצבא, הדרך החלופית שהוצעה איננה קיימת בפועל. בסוף דצמבר 2024 הצבא הסיר את חסימת העפר שמנעה גישה לבית משפחת אבו עוואד במשך למעלה משנה, והציב במקומה שער ברזל. בני משפחת אבו עוואד קיבלו לידיהם מפתח לשער, אשר מאפשר להם או למי מטעמם גישה חופשית לביתם ולאדמות המקיפות אותו. לצד זאת, בעקבות הדיון קיבלו בני המשפחה אישור למסוק את עצי הזית שבאדמותיהם, ובכך עלה בידם להשלים את המסיק, חרף טענות קודמות של הצבא כי הדבר "אינו אפשרי".

ב-9 בפברואר 2025 ניתן פסק דין בעתירת משפחת אבו עוואד, ובו קבע בית המשפט כי יש לאפשר לבני המשפחה גישה חופשית לבתיהם ולאדמותיהם. השופטים מתחו ביקורת על התנהלות הצבא ביחס לבני המשפחה ובית המשפט, שכללה התעלמות מפניות קודמות בנושא של יש דין ואף הצגת מידע שגוי בפני בית המשפט. בפסק הדין נכתב כי "הענקת הסעד לעותרים כרוכה בתחושה כבדה שהדברים היו יכולים לקבל מענה מהיר ויעיל הרבה יותר, על בסיס של דיאלוג והתייחסות מכבדת לטענותיהם". בנוסף, בית המשפט פסק לטובת העותרים הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח. פסק דין חריג זה ניתן על רקע ההגבלות החמורות שמטיל הצבא על חופש התנועה של פלסטינים ברחבי הגדה המערבית מאז אוקטובר 2023.

מצב העתירה: העתירה נמחקה לאחר שהתקבלו הסעדים המבוקשים על ידי העותרים