בג"ץ 22/20, יש דין נ' משטרת ישראל

מועד הגשת העתירה: 1.1.2020

יש דין עתר לבג"ץ בדרישה לחייב את משטרת ישראל לסווג את תיקי החקירה שעוסקים בחשד לעבירות בגדה המערבית גם לפי זהות נפגע העבירה, כך שניתן יהיה להפיק מידע על תוצאות הטיפול של המשטרה בתלונות על עבירות של ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית.

המעקב ארוך השנים של יש דין מלמד על כשל מערכתי מתמשך באכיפת החוק על ישראלים – מתנחלים ואחרים – שפוגעים בפלסטינים בשטחים הכבושים. למרות זאת, ממידע שהעבירה משטרת ישראל ליש דין עולה שבשנים האחרונות המשטרה אינה אוספת נתונים על תיקי החקירה הנפתחים במחוז ש"י (המחוז במשטרה המופקד על הגדה המערבית) באופן שמאפשר להבחין בין הטיפול בתלונות שעניינן פגיעה של ישראלים בפלסטינים, לבין הטיפול בתלונות שעניינן חשד לעבירות אחרות של ישראלים, למשל עבירות נגד חיילים או שוטרים.

כתוצאה ממדיניות זו לא ניתן לבצע מעקב אחר תוצאות הטיפול בתלונות של פלסטינים שנפגעו מעבירות של ישראלים בגדה המערבית, ולקיים ביקורת חיצונית על תפקודה של מערכת אכיפת החוק בטיפול בתלונות אלה. ביקורת כזו מהווה מרכיב הכרחי בכל ניסיון לבחון את המידה שבה ישראל ממלאת את חובתה לפי המשפט הבינלאומי להגן על הפלסטינים החיים תחת שליטתה. בנוסף, היכולת לבצע בקרה שיטתית על עבודתה של מערכת אכיפת חוק – בין היתר באמצעות איסוף נתונים סטטיסטיים – מהווה נדבך בסיסי בקיומה של אכיפה אפקטיבית.

תוצאותיהן של חקירות בעניין חשד לפגיעה בפלסטינים שונות באופן דרמטי מתוצאותיהן של חקירות בעניין חשד לעבירות אחרות של ישראלים בגדה המערבית. ב-2015 המשטרה אספה נתונים על תיקי חקירה שעניינם חשד לעבירות של ישראלים בגדה המערבית שהוגדרו כעבירות עם מניע לאומני, בפילוח לפי זהות נפגעי העבירה. מהנתונים שהועברו ליש דין עלה ש-29% מהתיקים שעסקו בחשד לעבירות שלא כלפי קורבן פלסטיני הובילו להגשת כתב אישום עוד באותה שנה, לעומת 4% מהתיקים בהם היה קורבן עבירה פלסטיני (להרחבה ראו דף נתונים, פברואר 2017). כלומר, כאשר נפגע העבירה היה פלסטיני, הסיכוי להגשת כתב אישום היה נמוך פי שישה. בשנים שלאחר מכן לא נאספו נתונים דומים.

סיווג תיקי החקירה בהתאם לזהות קורבן העבירה הוא פעולה פשוטה מאוד. שוטר שפותח תיק חקירה במערכת המידע של המשטרה יודע מיהו קורבן העבירה הנחקרת. הוא מזין ממילא שורה של פרטים על התיק (בהם תעודת זהות של המתלונן) ויכול להוסיף לפרטים אלה גם את זהות הקורבן. בעתירה נטען כי לאור חשיבות המידע מחד, וקלות איסופו מאידך, חלה על המשטרה חובה לסווג את תיקי החקירה הנפתחים במחוז ש"י גם לפני זהות נפגע העבירה.

מצב העתירה: בהליכים