ניתוח נתונים עדכניים על הטיפול של מערכת אכיפת החוק הצבאית בעבירות חיילים שפגעו בפלסטינים או ברכושם מלמד שחרף השינויים שבוצעו בשנים האחרונות, בפועל לא חל כל שינוי מהותי בטיפול הצבא בעבריינות של חיילים כלפי פלסטינים. המערכת הצבאית חותרת להימנע מחקירה והעמדה לדין של חיילים הפוגעים בפלסטינים, ואינה מספקת להם הגנה מפני עבירות של מפקדים וחיילים ישראלים.
הנתונים, הנוגעים לאכיפת החוק כלפי חיילים שפגעו בפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, מבוססים על מידע שמסר הצבא ליש דין בעקבות בקשות שונות של הארגון לקבלת מידע.
בשנים 2018-2017 הגיעו לידיעת הפרקליטות הצבאית 430 תלונות הנוגעות לחשד לפגיעה בפלסטינים מצד חיילים בגדה המערבית וברצועת עזה. מתוך כלל התלונות נפתחו עד היום 84 חקירות פליליות, שהן 20% בלבד מכלל התלונות שהוגשו בשנים אלה והתקבלה בהם החלטה בנוגע להמשך הטיפול. 330 תלונות נסגרו ללא חקירה פלילית, חלקן לאחר "בירור עובדתי" עליו הורתה הפרקליטות הצבאית.
מספר החקירות שנפתחו ב-2018-2017 נמוך מאוד בהשוואה למספר החקירות הממוצע בשנים קודמות ומבטא מגמה של ירידה חדה במספר החקירות הפליליות נגד חיילים החשודים בפגיעה בפלסטינים. להערכתנו ירידה זו מבטאת מדיניות מכוונת של העלאת הרף לפתיחה בחקירה פלילית, שתוצאתה היא שחקירות פליליות נפתחות כמעט אך ורק במקרים קשים וקיצוניים.
בדומה לשנים האחרונות, שיעור החקירות שהניבו ראיות מספיקות והסתיימו בהעמדה לדין של חשודים נותר נמוך מאוד: רק 3 (3.2%) מתוך כלל תיקי החקירה שנפתחו ב-2018-2017 בחשד לפגיעה בפלסטינים הובילו להגשת כתבי אישום נכון למאי 2019. השילוב של צמצום מספר החקירות ושיעור נמוך מאוד של העמדה לדין בחקירות המועטות שכן נפתחות מוביל לכך שהסיכוי של פלסטיני כי תלונה שהגיש נגד חייל שפגע בו או ברכושו תוביל להעמדה לדין הוא מזערי: רק 0.7% מכלל התלונות שהגישו פלסטינים בעקבות פגיעה שנגרמה להם מצד חיילים ב-2018-2017 הובילו להעמדה לדין של חשודים.
במסגרת המאמצים שנוקט הצבא ליישום המלצות ועדות טירקל וצ'חנובר, הפרקליטות הצבאית החלה ב-2017 למדוד את משך הטיפול בתלונות של פלסטינים וב-2018 הציגה שיפור משמעותי בזמן הממוצע עד לקבלת החלטה אם לפתוח בחקירה. שיפור זה מגיע על חשבון ירידה מאסיבית במספר החקירות.
הנתונים מראים כי למעשה לא חל כל שינוי ביחס המערכת הצבאית אל עבריינות של חיילים כלפי פלסטינים. השינויים שנעשו מאפשרים למערכת להציג נתונים משופרים ולהדוף את הביקורת המופנית כלפיה, תוך שהיא ממשיכה להעניק בפועל חסינות כמעט מוחלטת לחיילים מפני פגיעה בפלסטינים או ברכושם.