בצלאל סמוטריץ' הוא אחד מהשחקנים החזקים והמשפיעים ביותר על קידום מדיניות הסיפוח של ישראל בגדה המערבית. בעשור האחרון, כשהוא מכהן כחבר כנסת ושר בממשלות ישראל, הוא הוביל לשינוי מהפכני באופן השליטה הישראלית בגדה המערבית, להרחבת הנוכחות המתנחלית, לפירוק הרשות הפלסטינית ולצמצום מרחב המחייה של הפלסטינים החיים בה. או במילותיו: ”שינויי רוחב מבניים שישנו את ה-DNA של המערכת להרבה מאוד שנים“.

סמוטריץ' גדל בהתנחלות בית אל ומתגורר בהתנחלות קדומים, והיה ממקימי תנועת רגבים העוסקת בקידום שליטה ישראלית בגדה המערבית ובהפעלת לחץ על הרשויות להגביר את האכיפה נגד בנייה פלסטינית. מאז נבחר לכנסת ב-2015 הפך לנציג של תנועת ההתנחלות בכנסת ובממשלה ולמי שמוביל מתוכה את פרויקט סיפוח הגדה המערבית. בין היתר היה מיוזמי חוק החטיבה להתיישבות, שנועד לאפשר את חידוש פעילותה כזרוע ביצוע של הממשלה לאחר שהוקפאה בעקבות חוות דעת משפטית, וממובילי חוק ההסדרה, שנועד להכשיר בדיעבד התנחלויות ומאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית.

חזונו של סמוטריץ' הוצג ב-2017 במסמך שכינה "תוכנית ההכרעה" הקורא לסיפוח הגדה המערבית. התוכנית שוללת את עצם התביעה הפלסטינית להגדרה עצמית וקובעת כי בין הים לנהר יש מקום למימוש לאומי יהודי בלבד. התוכנית מציבה בפני הפלסטינים תושבי הגדה המערבית שלוש אפשרויות: לוותר על שאיפותיהם הלאומיות ולקבל את השלטון הישראלי; "להגר" למדינות אחרות בסיוע ישראלי; או להיות "מטופלים בנחישות" בידי כוחות הביטחון.

עם הקמת הממשלה ה-37 בדצמבר 2022 סמוטריץ' דרש וקיבל לידיו את הכלים להפוך את החזון הזה למדיניות ממשלתית. לצד תפקידו כשר האוצר הוא מונה לשר נוסף במשרד הביטחון, ובפברואר 2023 נחתם הסכם שהעביר לאחריותו חלק ניכר מהסמכויות האזרחיות שמפעילה ישראל בגדה המערבית, ובהן סמכויות בתחומי הקרקע, התכנון והבנייה, התשתיות, ההתנחלויות והאכיפה. כדי לממש את העברת הסמכויות, הוקמה ביוזמתו במשרד הביטחון, מינהלת ההתיישבות ומונה סגן אזרחי לראש המינהל האזרחי, הכפוף למינהלת ולא לשרשרת הפיקוד הצבאית. בכך הועבר מרכז הכובד של ניהול התחומים האזרחיים מידי הדרג הצבאי למנגנון אזרחי-פוליטי הכפוף לסמוטריץ', ותפקידו של המינהל האזרחי כגוף צבאי הפועל מכוח דיני הכיבוש רוקן במידה רבה מתוכן.

במקביל, ניצל סמוטריץ' את שליטתו במשרד האוצר כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולדחוק אותה לסף קריסה כלכלית. הוא עיכב והקפיא מיליארדי שקלים מכספי המסים שישראל גובה עבור הרשות בשל שליטתה בגבולות, בנמלים ובתנועת הסחורות, ואיים לנתק את הבנקים הפלסטיניים ממערכת הבנקאות הישראלית. מהלכים אלה הביאו את הרשות לאחד המשברים הכלכליים החמורים מאז הקמתה. בתפקידו כשר הנוסף במשרד הביטחון קידם סמוטריץ' גם את נטילתן של סמכויות אזרחיות מידי הרשות בשטחי A ו-B. צעדים אלה נועדו למוטט את הרשות ומשתלבים ביעדו המוצהר של סמוטריץ' לסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית.

מפת תוכנית הריבונות שהציג השר סמוטריץ', 3.9.2025. (צילום מסך מעמוד הפייסבוק בצלאל סמוטריץ’)

בספטמבר 2025 כינס סמוטריץ' מסיבת עיתונאים לצד ראשי המתנחלים, ובה הציג תוכנית להחלת ריבונות ישראלית על כ-82% משטח הגדה המערבית. סמוטריץ' קבע כי "באויבים צריך להילחם ולא לאפשר להם חיים נוחים", והוסיף כי "עקרון העל להחלת הריבונות הוא מקסימום שטח ועל מינימום אוכלוסייה". ההצהרה לוותה במפת "תוכנית הריבונות", הממחישה את הכוונה לדחוק שלושה מיליון פלסטינים לשישה גטאות מנותקים זה מזה בשטחי A ולספח את שאר השטח שבו יהיו ישראלים בלבד., המחוזות בית לחם, סלפית וקלקיליה, שבהם מתגוררים יותר מ־450 אלף בני אדם, הועלמו לחלוטין מהמפה שעליה התנוסס סמל המדינה.

השילוב בין מעמדו הפוליטי, סמכויותיו הנרחבות במשרד הביטחון ושליטתו בתקציבים כשר האוצר הפך אותו לשחקן מפתח בפרויקט הסיפוח. לאחר שנים שבהן פעל לקידום מטרותיה של תנועת ההתנחלות מבחוץ ומהכנסת, תפקידיו בממשלה מאפשרים לו לתרגם את האידיאולוגיה שלו למדיניות, למנגנוני שלטון, לתקציבים ולעובדות בשטח.