בג"ץ 32416-10-25 פראג' ואח' נגד המפקד הצבאי בגדה המערבית ואח'

מועד הגשת העתירה: 20.10.2025

 

בתחילת דצמבר 2024 קבוצת ישראלים הקימה מאחז-חווה בלתי מורשה בלב האדמות החקלאיות של סילוואד בשטח C, הרחק מכל התנחלות ישראלית. המאחז, שהוקם על אדמות בבעלות פרטית של תושבי הסביבה הפלסטינים, הלך והתרחב כמעט באין מפריע, וכיום הוא כולל מספר צריפים, אוהלים, מגדל מים ועדר עזים.

מאז הקמת המאחז, בעלי החלקות שעליהן הוא הוקם ובעלי החלקות הסמוכות לו סובלים משגרה של אלימות והתעמרות מכוונת כלפיהם מצד תושביו הישראלים. ניסיונות של הפלסטינים להגיע לאדמותיהם, שם הם מגדלים עצי פרי וגידולים חקלאיים עונתיים, נתקלו באלימות קשה ואיומים מצד "שכניהם" החדשים – כולל איומים בנשק. מתנחלי המאחז גידרו באופן בלתי חוקי חלקות פרטיות של תושבים פלסטינים, ובהמשך אף הוצב על שביל גישה חקלאי בקרבת המאחז שער ברזל, המונע לחלוטין מבעלי הקרקע גישה לאדמותיהם, ללא כל הצדקה ביטחונית או חוקית.

תושבי המאחז הישראלים אינם מסתפקים במניעת גישה ובהקמת מבנים בלתי חוקיים. הם רועים את עדריהם בחלקות חקלאיות סמוכות וכך משמידים במכוון גידולים של תושבים פלסטינים. לצד זאת הם פועלים באלימות קשה, הכוללת פגיעה פיזית, הצתת כלי רכב והרס רכוש. בעקבות כל אלה משפחות פלסטיניות שגרו בסמוך למאחז גורשו מבתיהן, ולאחר שעזבו את המקום רכושן נבזז. תושבי המאחז אף השתלטו על חלקה סמוכה, המצויה בתוך אתר ארכיאולוגי הכולל שרידי מצודה צלבנית ועצי זית עתיקים מאוד, וביצעו במקום פעולות חפירה. פעולות עברייניות אלו נעשות ללא כל התנגדות מצד גורמי אכיפת החוק, ולעיתים אף בגיבוי של חמושים לובשי מדים, שלא ידוע אם הם חיילים או אנשי כיתת כוננות.

זמן קצר לאחר הקמת המאחז הסירו הרשויות הישראליות חלק מהמבנים שהוצבו בו, במה שנראה כמו ניסיון ראשון ואחרון לקיים מראית עין של שלטון חוק. ואולם בתוך 48 שעות חזרו למקום מתנחלים רבים אף יותר, בנו מבנים חדשים והשתקעו במקום. ניסיון הפינוי של המאחז לווה באירועי אלימות כלפי תושבי הסביבה הפלסטינים.

בחודשים שלאחר הקמת המאחז המשיכו תושבי הסביבה הפלסטינים לנסות ולהגיע לחלקותיהם, אך פעם אחר פעם הם גורשו משם בכוח הזרוע, תוך שימוש באלימות קשה, איומים בנשק, הצתות, גניבות רכוש ופגיעה בתשתיות החשמל של מבנים השייכים לפלסטינים המתגוררים בסביבת המאחז. ככל שהתבסס, הפך המאחז למוקד אלימות המשפיע על חייהם של פלסטינים רבים ברדיוס גדול – כולל כאלה המתגוררים בשטחי B.

בפברואר 2025, בעלי הקרקע פנו באמצעות יש דין למפקד הצבא בגדה המערבית, לראש המינהל האזרחי וליועציהם המשפטיים בדרישה שיפעילו את סמכויות האכיפה שבידיהם לפינוי המאחז האלים, אך ללא הועיל. פניות חוזרות ונשנות לא הובילו למענה ענייני מצד הרשויות והמאחז המשיך והתבסס.

באוקטובר 2025, לאחר חודשים של התעלמות וגרירת רגליים מצד הרשויות הישראליות, בעלי הקרקע עתרו לבג"ץ, בסיוע יש דין, בדרישה שכוחות הצבא והמינהל האזרחי יפעילו את סמכותם לפינוי המאחז מאדמותיהם הפרטיות, יסירו את השער שהוצב באופן בלתי חוקי, וינקטו את כל האמצעים הדרושים כדי להפסיק את הפגיעה באתר הארכיאולוגי.

על פי העתירה, הקמת המאחז על אדמותיהם הפרטיות, הגידור, הגירוש באלימות ומניעת הגישה, מהווים פגיעה קשה בקניינם, בביטחונם, בחופש התנועה ובכבודם של תושבי סילוואד. פגיעה המתבצעת בניגוד גמור לדין המקומי, לדין הבינלאומי ולפסיקות קודמות של בג"ץ. העתירה מדגישה כי כוחות הצבא לא רק שנמנעו מלפעול כדי למנוע את הפגיעה האנושה בזכויות הפלסטינים תושבי המקום, אלא אף אפשרו אותה בפועל, בצורה ישירה ועקיפה, תוך התעלמות ממציאות של אלימות יומיומית ופעולות בנייה עברייניות.

לאחר הגשת העתירה הורה בית המשפט למדינה להגיב בתוך 14 ימים, אך המדינה ביקשה לקבל ארכות למתן תגובה, וטרם הגישה את תגובתה המלאה. יש דין, בשם בעלי הקרקע, התנגד לבקשת הדחייה והדגיש כי רשויות הצבא גוררות רגליים חודשים ארוכים בכל הנוגע לשער הבלתי חוקי שהוצב בשטח, וכי על רקע תקופת מסיק הזיתים הארכה נוספת תהווה פגיעה ממשית במסיק לשנת 2025.

ביחס לחסימת הדרך, המדינה טענה כי בעקבות בירור שקיימה עלה שהשער, שהוצב בשטח B, לא הוקם על ידי הצבא או המינהל האזרחי ולא קיבל את אישורם. עוד הוסבר כי פקח מטעם המינהל האזרחי שביקר במקום הניח על השער צו הפסקת עבודה, שלטענת המדינה מהווה את תחילת הליך האכיפה התכנוני.

מצב עתירה: בהליכים