הקמת התנחלויות בשטח כבוש היא בלתי חוקית ומהווה הפרה בוטה של הדין הבינלאומי. איסור זה נובע, בין היתר, מעקרון הנאמנות, המחייב את הכוח הכובש לפעול לטובת האוכלוסייה המוגנת, ומהאיסור המופיע בסעיף 49(6) לאמנת ז'נבה הרביעית על העברת אוכלוסיה של המעצמה הכובשת לשטח הכבוש. מעבר לאי חוקיותן, הקמת התנחלויות היא פרקטיקה מרכזית של סיפוח. המבססת נוכחות אזרחית קבועה של המדינה הכובשת בשטח שאמור להיות מוחזק באופן זמני, ומשנה בפועל את אופיו ומעמדו של השטח הכבוש באמצעות השתלטות על קרקעות והקמת תשתיות לטובת אזרחי המדינה הכובשת.

כל ממשלות ישראל תמכו, במידה זו או אחרת, במפעל ההתנחלויות בגדה המערבית. כולן סייעו למפעל ההתנחלויות לגדול ולהתרחב ואימצו מדיניות ברורה של הפרת החוק הבינלאומי. ואולם כהונת הממשלה ה-37 בולטת בצעדים דרמטיים וחסרי תקדים לביצור והקמה של התנחלויות ולהסרת חסמים פוליטיים ותכנוניים שהגבילו את הרחבת השליטה הישראלית בגדה. לשם כך הממשלה הפקיעה מידי הצבא את השליטה במנגנוני התכנון והסירה חסמים שהפריעו לקדם תוכניות בנייה בגדה, החליטה על הקמת עשרות התנחלויות חדשות ועל הכשרה של מאחזים קיימים.

בפברואר 2023 הועברה האחריות על תחומי התכנון והבנייה במינהל האזרחי לשר הנוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. ביוני אותה שנה החליטה הממשלה להעביר משר הביטחון לסמוטריץ' גם את הסמכות לתת את האישור המדיני לקידומן של תוכניות בנייה, והסירה את הצורך באישורים נוספים של הדרג המדיני בשלבים הבאים באמצעות ביטול החלטת ממשלה מס' 150. בכך שינתה הממשלה באופן יסודי את הליכי התכנון והבנייה בגדה המערבית. עד אז, בגלל ההשלכות המדיניות מרחיקות הלכת של הקמת התנחלויות, הליך התכנון בהתנחלויות היה שונה מזה הנהוג בשטח הריבוני של ישראל ואִפשר לדרג המדיני לעצור תוכניות בכל אחד משלביהן, אף שההליך כולו נועד לקדם בנייה שהינה בלתי חוקית על פי המשפט הבינלאומי.

הסרת המגבלות והתאמת מנגנון התכנון והבנייה בגדה לזה הנהוג בישראל נועדו להקל על הרחבת מפעל ההתנחלויות הישראלי. כשלעצמו – גם אם נשים בצד את הגברת קצב הבנייה – מדובר במהלך של סיפוח הגדה על ידי ישראל, שכן הוא מחליף בהדרגה מנגנוני ממשל צבאיים במנגנונים אזרחיים, מטשטש את ההבחנה בין השטח הכבוש לשטחה הריבוני של ישראל ומאפשר למדינה לנהוג בגדה המערבית כבשלה.

מאז נובמבר 2024 מתכנסת מועצת התכנון העליונה מדי שבוע, בעוד שבעבר נהגה להתכנס פעמים בודדות בשנה. כתוצאה מכך  אישור תוכניות בנייה ופיתוח להתנחלויות הואץ משמעותית וכך נוצרה התשתית התכנונית המאפשרת בנייה ישראלית נרחבת, באופן שמשנה לחלוטין את פני הגדה המערבית. וכל זאת הרחק מתשומת הלב והביקורת הציבורית.

על פי מעקב שלום עכשיו, בין השנים 2026-2023 קודמו תוכניות בהיקף מצטבר של 58,481 יחידות דיור בהתנחלויות, היוצרות תשתית לקליטתם העתידית של כ-200 אלף מתנחלים חדשים. במקביל,  מערכת התכנון הישראלית דוחה כמעט את כל בקשות הפלסטינים להיתרי בנייה בשטח C. בשנת 2024, למשל, הונפקו 1,165 היתרי בנייה בהתנחלויות, לעומת שלושה היתרים בלבד שניתנו לפלסטינים מתוך 1,111 בקשות, על פי נתוני המינהל האזרחי שנמסרו לארגון במקום.

1E

אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בתחום התכנון הוא האישור הסופי שניתן באוגוסט 2025 לתוכניות להקמת 3,401 יחידות דיור באזור E1. בנייה באזור זה נועדה ליצור רצף ישראלי בנוי בין מעלה אדומים לירושלים, לנתק את ירושלים המזרחית מסביבתה הפלסטינית, לנתק את צפון הגדה לדרומה ולמעשה לחסל את האפשרות של מדינה פלסטינית עתידית. מימוש התוכניות מאיים גם על הקהילות הפלסטיניות החיות באזור, ובראשן קהילות רועים המצויות זה שנים בסכנת גירוש.

הכרזה על התנחלויות חדשות

באמצעות שורה של החלטות ממשלה וקבינט שהתקבלו מאז פברואר 2023, החליטה הממשלה ה-37 על הקמתן, הכשרתן או הפיכתן להתנחלויות עצמאיות של 104 התנחלויות. מדובר במספר חסר תקדים של הכשרות והכרזות: 50 מאחזים בלתי מורשים נועדו לעבור הכשרה, 16 התנחלויות שנחשבו עד אז ל"שכונות" של התנחלויות רשמיות קיבלו מעמד עצמאי, ו-38 התנחלויות שהוחלט להקים מן היסוד. לשם השוואה, בעשור שקדם להקמת הממשלה, החליטו ממשלות ישראל על הקמתן של שלוש התנחלויות.

חידוש מפעל ההתנחלויות בצפון הגדה

במרץ 2023 ביטלה הכנסת את סעיפי חוק ההתנתקות שאסרו על ישראלים להיכנס לאזורים שפונו בצפון הגדה המערבית, ובכך סללה את הדרך להקמתן מחדש של ארבע התנחלויות שפינתה ישראל בשנת 2005. במשך כשני עשורים כמעט שלא התקיימה במרחב זה, המשתרע על פני יותר מ-500 אלף דונם, נוכחות קבועה של מתנחלים. אף שנותרו תחת משטר דיכוי צבאי, היעדרם היחסי של מתנחלים אִפשר למאות אלפי הפלסטינים באזור לקיים שגרת חיים פעילה יחסית של תעשיה ומסחר, חקלאות, חינוך ותרבות בהשוואה לאזורים אחרים.

חמישה חודשים לאחר ביטול סעיפי החוק הציג הציג יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, את תוכנית "מיליון בשומרון", שנועדה להגדיל את מספר המתנחלים בצפון הגדה באמצעות הקמת התנחלויות וערים, אזורי תעשייה, מסילת רכבת ושדה תעופה. מאות אלפי הפלסטינים החיים באזור אינם מוזכרים בתוכנית, ומהמפה הנלווית לה נמחק גם הקו הירוק. התוכנית כוללת את חידוש ארבע ההתנחלויות שפונו והקמת 14 התנחלויות נוספות בצפון הגדה. הקבינט כבר אישר את כל 18 ההתנחלויות, המצויות בשלבים שונים של תכנון והקמה. ביולי 2026 אושרה באזור גם התנחלות נוספת, שא-נור מזרח. התוכנית כבר יצאה אל הפועל, חומש, גנים, כדים, שא-נור, עמק דותן ונועה כבר אוכלסו על ידי מתנחלים.

באמצעות קידומן של עשרות אלפי יחידות דיור והקמתן, הרחבתן או הכשרתן של עשרות התנחלויות, המדינה יוצרת תשתית להגדלת אוכלוסיית המתנחלים ומקבעת השליטה הישראלית בשטח הכבוש בניגוד לחוק הבינלאומי. מהלכים אלו מובילים להשתלטות על קרקעות פלסטיניות, קוטעים את הרצף בין יישובים פלסטיניים, לרבות בשטחי A ו-B, ודוחקים קהילות פלסטיניות מאדמותיהן. בכך משנה מדינת ישראל את האופי המרחבי והדמוגרפי של השטח הכבוש, מקבעת את שליטתה בו ולמעשה מספחת אותו אל גבולותיה.