העמקת השליטה הישראלית ועימה הרחבת מפעל ההתנחלויות נשענות על השקעה נרחבת בכבישים ובתשתיות, שנועדה לשפר את תנאי החיים בהתנחלויות, לחבר אותן זו לזו ולישראל וליצור תמריצים שיעודדו ישראלים לעבור להתגורר בהן. צעדים אלה הם חלק ממהלך המבקש להרחיב את הנוכחות הישראלית ולקבע את השליטה הישראלית בגדה המערבית.

מערכת כבישים יעילה ונוחה היא תנאי להרחבת ההתנחלויות ולהגדלת אוכלוסייתן. ממשלות ישראל השקיעו לאורך השנים סכומים ניכרים בפיתוח רשת כבישים המחברת את ההתנחלויות זו לזו, לירושלים ולמרכז הארץ. בשנים האחרונות הואצה מדיניות זו בהתאם ליעד שקידמו בכירים בתנועת ההתנחלות, להכפיל את מספר המתנחלים (מכחצי מיליון למיליון בשנים הקרובות). ממשלת ישראל ה-37 השקיעה מיליארדי שקלים בתשתיות תחבורה עבור התנחלויות, במטרה לקצר את זמני הנסיעה ולהפוך את ההתנחלויות בגדה המערבית לנגישות יותר עבור ישראלים העובדים בתוך שטח ישראל. כבר ב-2020 בתפקידו כשר התחבורה הסביר סמוטריץ' את ההגיון מאחורי ההשקעה בתשתיות: "מי שרוצה להביא מיליון מתיישבים ליהודה ושומרון חייב לפרוש כאן רשת של תשתיות תחבורה, כבישים ותחבורה ציבורית".

סלילת כבישים כרוכה בהפקעת אדמות פלסטיניות ובהרחבת ההפרדה שבכבישים בין ישראלים לפלסטינים לצד השקעה של סכומי עתק מתקציב המדינה. כך למשל, לצורך סלילת כביש "עוקף חווארה" הופקעו 406 דונם של אדמות פלסטיניות פרטיות, ולצורך סלילת כביש "עוקף פונדוק" הוצא צו תפיסה של ל-216 דונם נוספים. עלות הכביש לבדו נאמדת בכ-200 מיליון ש"ח. הכבישים המרכזיים משרתים בעיקר ישראלים, בעוד שהתושבים הפלסטינים נאלצים להשתמש בדרכים חלופיות.

הקשר בין השקעה בתשתיות לסיפוח בולט במיוחד בכביש המכונה בישראל "כביש הריבונות" באזור מעלה אדומים, שנועד ליצור רצף ישראלי בין ירושלים למעלה אדומים ולאפשר לישראל לסגור בפני פלסטינים את מרחב E1. סלילתו תיצור מערכת כבישים נפרדת לישראלים ולפלסטינים (כביש אפרטהייד) ובשילוב הבנייה באזור תנתק את ירושלים המזרחית משאר הגדה ותפגע ברציפות בין צפון הגדה לדרומה. לסלילת הכביש הוקצו 335 מיליון ש"ח באמצעות קרן המינהל האזרחי.

השקעה בתשתיות נוספות בגדה המערבית מעמיקה את שילוב השטח הכבוש במערכות הישראליות ואת השימוש בקרקע ובמשאבים הפלסטיניים לטובת ישראל וההתנחלויות. באוקטובר 2024 החליטה הממשלה לקדם את הקמתן של שתי תחנות כוח ולהקצות כ-2,000 דונם בשטח C לשדות סולאריים שישולבו במשק האנרגיה הישראלי, זאת בעוד ישראל פועלת להגביל פיתוח תשתיות אנרגיה פלסטיניות עצמאיות.

ביוני 2025 הממשלה הקצתה 35 מיליון ש"ח להקמת אנטנות סלולריות בגדה המערבית שמיקומן נבחר עבור צרכי המתנחלים. הן האנטנות והן "כביש הריבונות" ממומנים באמצעות הקרן החוץ-תקציבית של המנהל האזרחי, שאליה מועברים, בין היתר, כספים הנגבים מהאוכלוסייה הפלסטינית. הקרן אמורה לשמש לפיתוח האזור ולטובת האוכלוסייה הפלסטינית המקומית, אך בפועל הכספים הללו מועברים לצורכי ההתנחלויות. כך נדרשת האוכלוסייה הפלסטינית הכבושה לממן תשתיות שנועדו להגביל את תנועתה ולהרחיב את ההתנחלויות.

פריצת דרכים בלתי חוקיות בידי מתנחלים

לצד הכבישים ה"מורשים" שמתוכננים ונסללים בידי רשויות המדינה והצבא, מאז 2023 מתנחלים פרצו מאות דרכים פיראטיות, באורך מצטבר של 223 קילומטרים. הדרכים מחברות מאחזים והתנחלויות, פותחות שטחים חדשים לפעילות מתנחלים ומאפשרות להשתלט על קרקעות ולדחוק מהן פלסטינים. על פי מעקב שלום עכשיו, כ-110 ק"מ מהן עוברים בקרקע פלסטינית פרטית או בקרקע שאינה מוגדרת "אדמת מדינה", וכ-4.8 ק"מ נפרצו בשטח B. התופעה הוזכרה גם בסיכום דיון של אלוף פיקוד המרכז ממרץ 2024, שהבהיר כי דרכים הנחוצות לצרכים ביטחוניים נסללות כחוק בידי הצבא.

במקום לפנות את הדרכים הפיראטיות ולהשיב את הקרקע לבעליה, המדינה פועלת להכשיר חלק מהדרכים בדיעבד והופכת אותן לפרויקטים רשמיים. כאשר דרכים אלו עוברות בקרקע פלסטינית פרטית, הצבא עלול להוציא צו לתפיסתה. כך נעשה בשנת 2023 ביחס לדרכים שנפרצו בידי מתנחלים ליד עלי וקריית ארבע. הדין הבינלאומי מתיר תפיסת קרקע רק לצורך ביטחוני דחוף, אולם מקרים אלה ממחישים כיצד צורך ביטחוני מוגמש וכפוף לגחמות מתנחליות ומשמש להכשרת דרכים שנפרצו לטובת ההתנחלויות ולמימוש אינטרסים התנחלותיים ישראלים.

כבישים, תחנות כוח ורשתות תקשורת הם התשתית שמאפשרת את הרחבתן, את קליטתם של מאות אלפי מתנחלים נוספים ואת השילוב של השטח הכבוש אל ישראל. בעוד שהתשתיות מחברות את ההתנחלויות זו לזו ולישראל, הן מפקיעות קרקעות פלסטיניות, מפרידות בין קהילות ומגבילות את תנועת האוכלוסייה ואת אפשרויות הפיתוח שלה. כך מעצבת ישראל מחדש את המרחב בגדה כחלק משטחה הריבוני ומקדמת את הסיפוח שלה.