מזה עשר שנים מבצע יש דין מעקב קפדני ומתמשך אחר מידת הצלחתה של משטרת ישראל לחקור ולהעמיד לדין אזרחים ישראלים החשודים כי פגעו בגופם או ברכושם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית.

עד כה פרסם יש דין מדי שנה נתונים בדבר תוצאותיהן של חקירות אלה, בכוונה לבדוק כמה מהחקירות שנפתחו אכן הובילו להגשת כתבי אישום נגד חשודים במעשי העבריינות, וכמה הסתיימו ללא תוצאות של ממש. נתונים אלה לימדו, שנה אחר שנה, כי שיעור הפענוחים של מעשי העבריינות נותר נמוך ביותר וכי מספר כתבי האישום שהוגשו נגד ישראלים החשודים בפגיעה בפלסטינים הוא מזערי.

דף נתונים זה הוא ניסיון ראשון להציג תמונה מלאה של תוצאות ההליכים המשפטיים בתיקים המעטים שבהם כן הוגשו כתבי אישום נגד חשודים. מהנתונים עולה כי רק שליש מההליכים המשפטיים (33.3%) הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית של הנאשמים. עוד מראים הנתונים כי כמעט רבע מההליכים המשפטיים (22.8%) התבטלו או נמחקו בסופו של דבר, וכרבע נוסף (24.6%) הסתיימו בהחלטה של בית המשפט להימנע מהרשעת הנאשמים אף שנקבע כי ביצעו את העבירות המיוחסות להם.

משמעות הנתונים היא כי הסיכוי שתלונה שהגיש פלסטיני למשטרת ישראל תוביל לחקירה אפקטיבית, לאיתור חשוד במעשה, להעמדתו של החשוד לדין ובסופו של דבר להרשעתו – היא 1.9% בלבד. תמונת מצב זו מעמידה בספק רב את היומרה של מדינת ישראל לקיים מערכת אכיפת חוק אפקטיבית בשטחים הכבושים שבשליטתה.