בג"ץ 6038/23 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' הכנסת ואח'

מועד הגשת העתירה: 8.8.2023

יש דין הצטרף ל-37 ארגוני זכויות אדם בהובלת האגודה לזכויות האזרח לעתירה משותפת לבג"ץ נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המבטל את עילת הסבירות. העתירה מתמקדת בנזק שייגרם מהתיקון להיקף ההגנה על זכויות האדם. הארגונים טענו כי הפגיעה הקשה הצפויה בהיקף ההגנה על זכויות אדם, יחד עם הפגיעה בשלטון החוק, הפרדת הרשויות וטוהר המידות מצדיקה את ביטול החוק.

הארגונים הצביעו על הפגיעה שתיגרם לקהילות ולקבוצות שונות בעקבות התיקון לחוק, ובכללם גם לפלסטינים בשטחים הכבושים, כולל בירושלים המזרחית. בעתירה נטען כי מימושן בפועל של הזכויות החוקתיות תלוי בהחלטות מנהליות שונות. לפיכך הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של שרים היא חיונית כדי להבטיח שהזכות החוקתית תתממש.

עוד נטען שבעוד שבמרבית המדינות ההשפעה של המדינה הינה על שטחה הטריטוריאלי, ולכן סמכות הפרלמנט חלה בעיקר על מי שהוא אזרח וזכאי להשתתף בהליך הדמוקרטי, בישראל קיים מצב מיוחד וייחודי בו הממשלה והכנסת מקבלות החלטות הנוגעות לחיי היומיום ולזכויות הבסיסיות ביותר של מיליוני בני אדם שאינם אזרחים ואינם משתתפים בהליך הדמוקרטי.

העובדה שמצד אחד הממשלה אינה מוכנה כבר מעל ל-56 שנים לסגת מהשטח הכבוש ובכך לאפשר לפלסטינים החיים בו לממש את אזרחותם במדינה משל עצמם, ומצד שני אינה נותנת להם זכויות פוליטיות מלאות, ובראשן הזכות לבחור ולהיבחר, משמעה שהכוח השלטוני מרוכז באופן שאינו מייצג את כל האנשים שמושפעים ממנו.

כזה הוא, למשל, החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז- 2017 שנפסל ברוב דעות על ידי בית המשפט העליון (ראו: בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד ואח' נ' הכנסת). החוק השפיע ישירות על זכויות יסוד חוקתיות של פלסטינים, שלא יכולים היו לבחור ולהיבחר לכנסת, אלא היו תלויים לחלוטין בבג"ץ. כל כרסום בסמכות של בג"ץ להעביר ביקורת שיפוטית אפקטיבית הן על החלטות מינהליות והן על חקיקה שנוגעת לזכויות של מי שחיים תחת כיבוש צבאי, או כרסום בעצמאות השיפוטית ובאי התלות של השופטים בשלטון, עלולה להוביל לתוצאה הקשה, שלא תהיה אף רשות שתוכל לבקר לפי אמות מידה משפטיות את פעולות המנהל והכנסת בשטחים הכבושים.

הארגונים טענו עוד שהתיקון יאפשר פגיעה של השלטון בעצמאות השופטים ובאי תלותם, ובכך יפגע ביכולתה של מערכת המשפט למלא את תפקידה המרכזי – הגנה על זכויות אדם. עוד תואר בעתירה כיצד הליך החקיקה המהיר, השטחי והדורסני הוביל ליצירת חוק רשלני ועמום, שמייצר חוסר ודאות קיצונית בשאלה שמחייבת בהירות כמו שאלת הסמכות של בית המשפט. הארגונים טענו עוד, כי התיקון חורג מהסמכות המכוננת (תיקון חוקתי לא חוקתי) וכן, שנעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, רק כדי לחסן את התיקון מביקורת שיפוטית.

יום לאחר הגשת העתירה החליטה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לדחות את בקשת העותרים להצטרף כעותרים בדיון בעתירות קודמות שהוגשו לביטול החוק. עם זאת, הנשיאה החליטה להיענות לבקשה החלופית של העותרים ולצרפם כצד לדיון במעמד של ידידי בית המשפט.

מצב העתירה: בהליכים