בג"ץ 7694/21 דאוד עבד אל רחמן עבדאללה חסאן ואח' נ' פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן ואח'
מועד הגשת העתירה: 11/11/2021
ב-11.11.2021 יש דין ושלושה חקלאים פלסטינים תושבי הכפר בידיא הגישו עתירה לבג"ץ נגד פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) וחמישה אזרחים ישראלים. העותרים פנו לבג"ץ לאחר שמערכת אכיפת החוק הישראלית כשלה באכיפה ובמיצוי הדין ביחס לפגיעה בהם, והגישה כתב אישום חלקי ביותר נגד אדם אחד בלבד מתוך קבוצה של חמישה אזרחים ישראלים שתקפו אותם באלימות, באופן שאינו כולל אישומים הנוגעים לפגיעה בעותרים.
ב-5.7.2020 נודע לתושבים מכפר בידיא והסביבה כי קבוצת ישראלים נמצאת באדמותיהם הפרטיות. בעקבות זאת כשלושים חקלאים ובעלי אדמות יצאו לשטח. כעשרה מהם – וביניהם שלושת העותרים הפלסטינים – התקרבו אל קבוצת הישראלים שהייתה חמושה ברובה M-16 ובשלושה אקדחים ומלווה בשני כלבים גדולים. במקום התפתח ויכוח בנושא הזכויות בקרקע.
בעודם מתווכחים, אחד משני הכלבים של החבורה החל להשתולל ונשך שניים מהעותרים הפלסטינים.
בנוסף לנשיכות הכלב, במהלך האירוע נורו מספר יריות על-ידי בני החבורה הישראלית שאחזו בנשקים, אחת היריות פגעה בחקלאי בשם מוהנד עאצי ופצעה אותו, ושתי יריות נוספות פגעו ופצעו את דאוד חסאן – אחד מהעותרים הפלסטינים.
עוד באותו היום נפתחה חקירה במשטרה. אנשי הקבוצה הישראלית העידו במשטרה כי האירוע היה ניסיון לינץ' של החקלאים הפלסטינים כלפיהם. בהודעותיהם במשטרה הם טענו כי הפלסטינים היו חמושים באלות ויידו לעברם אבנים, וכי מחשש לחייהם הם ביצעו את הירי. אלא שהאירוע כולו תועד באופן נדיר באמצעות רחפן שהפעיל אחד מאנשי החבורה הישראלית, והוכיח כי טענותיהם כוזבות ואין בהן ממש.
בתום חקירת המשטרה הוחלט להגיש כתב אישום נגד אדם אחד בלבד מחברי הקבוצה התוקפת, ואילו ביחס לחבריו-שותפיו הוחלט לסגור את התיק מחוסר ראיות מספיקות. כתב האישום הבודד עסק רק בפציעתו של מוהנד עאצי, ולא כלל כל אישום בנוגע לירי הנוסף שפצע את דאוד חסאן או ביחס לחלקם של הפורעים האחרים במעשה התקיפה והפגיעה ביתר העותרים. בנוסף, כתב האישום לא כלל אישומים הנוגעים לשיבוש הליכי חקירה על ידי בני החבורה, ששיקרו ביודעין בעדויותיהם במשטרה, ניסו להפליל את החקלאים הפלסטינים בטענת שווא שהם סיכנו את חייהם והביאו לחקירתם באזהרה. זאת למרות שהשקר התגלה בסוף רק באמצעות הסרטון מהרחפן ולא משום שהם חזרו בהם מעדותם.
ב-17.1.2021 הגיש הצוות המשפטי של יש דין ערר על ההחלטה לסגור את התיק נגד ארבעה מבני החבורה שהשתתפו באירוע והתיק בעניינם נסגר, בטענה כי יש די ראיות כדי להעמידם לדין על חלקם בתקיפה. בנוסף, הערר דרש לתקן את כתב האישום החלקי נגד איתן זאב, היחיד שהועמד לדין, ולכלול בו גם את העבירות שבוצעו כלפי שלושת הפלסטינים הנוספים שנפגעו.
הערר נדחה על ידי פרקליטות המדינה בטענה כי זכות הערר "לא קמה במקרה בו מוגש כתב אישום כנגד חלק מהחשודים והתיק נסגר כנגד חשודים אחרים". בהתאם לכך, נכתב במענה מהפרקליטות, כי משעה שהוגש כתב אישום נגד איתן זאב לא קמה לנפגעי העבירה האחרים הזכות לערור על ההחלטה שלא להעמיד לדין את החשודים האחרים בעבירות שבוצעו כלפיהם. בהמשך השתלשלות האירועים הובהר כי החלטה זו אינה מעוגנת בדבר חקיקה או בפסיקה, אלא נובעת מפרשנות עצמאית של פרקליט המדינה.
בהמשך לקביעה זו, ב-11.11.2021 שלושת החקלאים הפלסטינים יחד עם יש דין הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה שיורה לפרקליט המדינה לחזור בו ממדיניותו הבלתי סבירה באופן קיצוני לפיה לא קיימת זכות ערר לנפגעי עבירה במקרים שבהם מוגש כתב אישום כנגד חלק מהחשודים ונסגר התיק נגד חשודים אחרים באותו אירוע, ובמקרים שבהם כתב האישום שהוגש כולל עבירות שבוצעו כלפי חלק מנפגעי העבירה ולא עבירות שבוצעו כלפי נפגעי עבירה אחרים באותו אירוע. בנוסף דורשת העתירה כי בית המשפט יורה לפרקליטות להעמיד לדין את ארבעת המעורבים בתקיפה שהתיקים בעניינם נסגר בלא כתב אישום ולתקן את כתב האישום הבודד שהוגש נגד איתן זאב, כך שיכלול את העבירות הנוגעות לתקיפת שלושת העותרים הפלסטינים שנפגעו באירוע לצד מוהנד עאצי.
בעתירה נכתב כי שלילת זכות הערר מהעותרים פוגעת בזכותם כנפגעי עבירה להשמיע את השגותיהם על ההחלטה ואף שוללת מהם את מעמדם כנפגעי עבירה ואת הזכויות הנגזרות ממנו, בהן הזכות לקבל מידע על ההליך המתנהל; לדעת אם מתגבש הסדר טיעון ולהשמיע דעתם בנוגע להסדר כזה ככל שמתגבש; לקבל פיצויים ככל שיורשע הנאשם וגזר הדין יכלול פיצויים; להישמע בפני ועדת שחרורים ככל שייגזר עונש מאסר בפועל המאפשר קיצור שליש מהמאסר; לקבל עותקים מכתב האישום, פרוטוקולים והחלטות, והודעות על מועדי דיונים וכן הלאה. נוצר מצב אבסורדי לפיו שני אנשים אשר שניהם נפגעו מכדורים חיים באותו אירוע, אינם בעלי אותו מעמד בהליך הפלילי המתנהל.
העתירה נכתבה על ידי עו"ד מיכל זיו, מהצוות המשפטי של יש דין. היא כוללת פירוט נרחב לגבי חלקו של כל אחד מהתוקפים באירוע, ואת מכלול הראיות הקיימות לגבי השתלשלות העניינים. בין היתר נכתב בה: "בעתירה זו נחשף רובד נוסף לאוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק הפלילית, בהתמודדות עם התופעה של אלימות מצד אזרחים ישראלים כנגד תושבים פלסטינים בגדה המערבית. העותרים הציגו מבחנים ראייתיים המצביעים על כך שהעמדתם לדין של המשיבים 5-8, עומדת מעל ומעבר במבחן הסיכוי הסביר להרשעה שהוא המבחן שעל בסיסו המשיבה 3 אמורה לבסס את ההחלטה אם להעמיד חשוד לדין אם לאו. על פניו, המשיבה 3 קיבלה החלטה המנוגדת לכך מבלי להציג הסבר מניח את הדעת".
מצב העתירה: בהליכים