ביום 23.4.2010 התקיימה הפגנה משותפת של פלסטינים, ישראלים וזרים, בכפר בִּלעין שבגדה המערבית. ההפגנה נערכה לציון שנה להריגתו של באסם אבו רחמה ז"ל מרימון גז שנורה לעברו בכינון ישיר. עימאד ריזקה, אזרח ותושב ישראל, בן 41 בעת האירוע, השתתף בהפגנה ונפגע במהלכה אף הוא מרימון גז שחייל ירה לעברו בכינון ישיר ובניגוד להוראות הפתיחה באש. הרימון פגע בראשו של ריזקה, גרם לו לשבר בגולגולת שכתוצאה ממנו נזקק לשני ניתוחים בראשו והשאיר אותו עם פציעה בלתי הפיכה ממנה הוא סובל עד היום.

בג"ץ 2458/19, ריזקה ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

מועד הגשת העתירה: 4.4.2019

תשע שנים לאחר פציעתו הקשה עתר ריזקה לבג"ץ, בסיוע יש דין, בדרישה להעמיד לדין את סמ"ר גבריאל, החייל היורה, ולנקוט בצעדים משמעתיים כלפי מפקדיו בגין אחריותם הפיקודית לאירוע.

העתירה הוגשה לאחר שנים של גרירת רגליים של רשויות האכיפה. למעלה מחמש שנים מיום האירוע, הפרקליטות הצבאית סגרה את תיק החקירה של מצ"ח בעילה של חוסר ראיות מספיקות; ערר שהגיש יש דין לתובעת הצבאית הראשית, לאחר עיון בחומרי החקירה, נדחה רק כעבור שנה וחצי; והשגה שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה נדחתה אף היא לאחר כשנה וחצי נוספות. התנהלותם האיטית של גורמי אכיפת החוק בתיק זה הייתה בלתי סבירה בצורה קיצונית, וזאת על אף או אולי בשל העובדה שככל שהזמן חולף, פוחתים הסיכויים להעמיד חשודים לדין ולהרשיע אותם.

בעתירה נטען כי בתיק החקירה קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום נגד החייל היורה, בגין ביצוע ירי שלא כדין שגרם לחבלה של ממש, וכן בגין עבירות סיכון החיים והבריאות ועבירות רשלנות בנשק. העתירה מציגה בהרחבה עדויות של חיילים ושל אנשים אחרים שנכחו בהפגנה וכן תיעוד מצולם כפול של האירוע בזמן אמת (תצלומי סטילס המתעדים את הירי וסרטון וידאו המתעד את הפגיעה), ראיות המוכיחות כי סמ"ר גבריאל ירה רימון גז ממטול רימונים בכינון ישיר ומטווח קצר, לעבר אזרחים שלא היוו כל סכנה, ופגע בראשו של עימאד ריזקה.

סגירת התיק ללא הגשת כתב אישום נגד החייל היורה מהווה החלטה בלתי סבירה, הן משום שהיא מפרה את החובה להעמיד לדין כשיש עניין לציבור וקיימות ראיות שיוצרות סיכוי סביר להרשעה, והן משום שהיא מאפשרת לחשוד בגרימת פציעתו החמורה של אדם להימלט מאימת הדין.

בנוסף, בעתירה נטען כי בתיק החקירה ישנן די ראיות כדי לקבוע כי המפקדים באירוע נושאים באחריות לתוצאותיו החמורות במישור המשמעתי והפיקודי, וכי יש לנקוט נגדם בהליכים בשל מחדלם למנוע מפקודם לעשות שימוש לא חוקי בנשק.

אי-הגשת כתב אישום במקרה כה קשה מעבירה מסר לחיילים ולאנשי כוחות הביטחון, שהלכה למעשה יש להם חסינות מפני העמדה לדין, גם אם יפעילו כוח בניגוד להוראות החוק כלפי אנשים שלא מסכנים אותם. התנהלות זו משדרת זלזול בחובה להגן על אזרחים, בעקרון שלטון החוק ובחשיבות אכיפת החוק והיא מגדילה את הסיכון בפגיעה בחפים מפשע.

בעקבות הדיון בבג"ץ, הודיעה פרקליטות המדינה במאי 2021 כי הפרקליט הצבאי הראשי החליט על פתיחה מחדש של תיק החקירה כדי לבחון את הראיות המצולמות בידי מומחה. החלטה נדירה זו התקבלה לאחר שבמסגרת העתירה, הגיש יש דין לבית המשפט ניתוח מפורט של הצילומים השונים שתיעדו את רגע הפגיעה בעימאד ריזקה.

ב-29.11.2021 בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה וחייב את המשיבים לנמק בתוך 60 ימים מדוע אינם מגישים כתב אישום נגד סמ"ר גבריאל. 

 ב-15.1.2023 בית המשפט העליון דחה את העתירה. השופטים ציינו שגם  גורמי התביעה הצבאית, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה סברו שקיימת "סבירות לא מבוטלת" שהחייל גבריאל ביצע את הירי שפצע את ריזקה, אך קבעו כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את החייל אינה חורגת ממתחם הסבירות ולכן בית המשפט לא יתערב בה.

 

מצב העתירה: נדחתה