בג"ץ 9212/18,  איבראהים ראשיד אחמד עאלם ואח' נ' עו"ד נחמה זוסמן ממחלקת העררים בפרקליטות המדינה ואח'

מועד הגשת העתירה: 30.12.2018

איברהים עאלם, תושב הכפר ת'ולת' וארגון יש דין עתרו נגד עורכת דין במחלקת העררים בפרקליטות המדינה ונגד מרחב שומרון במשטרת ישראל בדרישה שיפתחו מחדש את תיק החקירה בעקבות פריצת דרך בלתי חוקית באדמתו של איברהים עאלם וינהלו חקירה ממצה בתיק, כולל לגבי מעורבותו של רבש"צ.

בדצמבר 2014 גילה איברהים עאלם, תושב הכפר ת'ולת', שבחלקת אדמה שבבעלותו מתבצעות עבודות לפריצת דרך שנועדה לחבר בין אלמתן (שאז עוד היה מאחז בלתי מורשה) לבין ההתנחלות מעלה שומרון. פריצת הדרך בוצעה באופן בלתי חוקי, תוך הסגת גבול לאדמותיו הפרטיות של עאלם. בעקבות האירוע, והנזק שנגרם לעצי הזית שהיו נטועים בחלקה, לבאר המים שנמצאת באדמה ולקרקע עצמה כתוצאה משימוש בכלים כבדים, הגיש עאלם תלונה במשטרה.

על פי עדותו של עאלם במשטרה, בפריצת הדרך לקח חלק פעיל רבש"צ ההתנחלות מעלה שומרון שגם נתן הוראות לחיילים שהיו במקום ואבטחו את הפעילות הבלתי חוקית. רבש"צ – רכז ביטחון שוטף ציבורי –  הינו גורם אזרחי לו מואצלות סמכויות ביטחוניות מוגבלות מטעם מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית. (להרחבה על הרבש"צים בגדה המערבית ראו דוח יש דין המרחב הפרוע.)

תיק החקירה במשטרה נסגר כעבור 18 חודשים ולא כלל שום פעולת חקירה מהותית. בעקבות זאת, הגיש עאלם בסיוע יש דין, ערר על ההחלטה לסגור את התיק, שבו נמתחה ביקורת הן על החלטת הסגירה עצמה והן על סגירתו בעילת "אין אשמה פלילית". הטענות המרכזיות בערר נגעו למחדלי חקירה מהותיים שנעשו בתיק.

לאחר כמה חודשים שבהם ניסינו לברר מה עלה בגורלו של הערר, הודיעה המשטרה כי תיק החקירה עבר למצ"ח. ניסיונותינו להבין מדוע התיק עבר לחקירת מצ"ח – גוף האמון על חקירת חיילים ולא אזרחים – עלו בתוהו. יתרה מזאת, במשטרת מרחב שומרון אף מסרו מידע מטעה ושגוי כאשר טענו כי הסמכות לחקור רבש"צים נתונה בידי מצ"ח ולא בידי המשטרה. טענה שאין בה אמת. רבש"צים, כאמור, הם אזרחים והגוף האמון על חקירת עבירות פליליות שביצעו היה והינו משטרת ישראל.

בעקבות השתלשלות עניינים זו, ביקשנו לעיין בחומר החקירה על מנת לבחון אפשרות להגיש ערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה במשטרה. בקשה זו, כמו יתר בקשותינו, נותרה ללא מענה, אולם בשיחת טלפון נמסר על ידי היועץ המשפטי של משטרת מרחב שומרון, רפ"ק גיל דשא, כי "המשטרה לא ביצעה שום פעולות חקירה בתיק הזה לאחר הגשת הערר". רפ"ק דשא מצא לנכון לציין גם כי כלל מכתבינו מגיעים לפח הזבל.

בעקבות זאת הגשנו ערר נוסף על ההחלטה לסגור את תיק החקירה במשטרה בלא שנעשו פעולות חקירה נוספות שמטרתן לגבש תשתית עובדתית בנוגע למעורבותו של הרבש"צ בפריצת הדרך. המשטרה סירבה לטפל בערר ואף סירבה לפעול לפי הנהלים ולהעבירו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה. משכך, נאלצנו באופן חריג להפנותו ישירות למחלקת העררים, שבסופו של דבר הודיעה כי החליטה לדחות את הערר ולא להורות למשטרה להשלים את החקירה. בהחלטת מחלקת העררים לא ניתנה כל התייחסות לטענות הרבות בערר, ובפרט לטענה המרכזית כי התיק נסגר ללא ביצוע כל פעולת חקירה. מסקנת מחלקת העררים היא כי "מדובר באירוע שאופיו אזרחי, אותו ניתן ומתאים לברר […] במסגרת הליך אזרחי", וכי אין מקום להמשך הטיפול בהליך הפלילי.

בעקבות תשובת מחלקת העררים, ב-30.12.2018 הגשנו עתירה לבג"ץ נגד החלטת המשטרה שלא לחקור את מעורבות הרבש"צ בפריצת הדרך וכנגד החלטת מחלקת העררים בפרקליטות לדחות את הערר שהוגש על סגירת התיק.

הטענה המרכזית בעתירה היא כי לא ניתן לקבל החלטה לסגור תיק חקירה מבלי לבסס אותה על תשתית עובדתית כלשהי שניתן לגבש רק על-ידי ביצוע חקירה. ביחס לדחיית הערר, נטען כי ההחלטה לדחות אותו מבלי להתייחס לטענה המרכזית שלנו כי לא בוצעו פעולות חקירה, ובנימוק כי מדובר באירוע שאופיו אזרחי ולא פלילי – היא החלטה בלתי סבירה בעליל.

ביולי 2019 הגישה המדינה תגובה מקדמית לעתירה. המדינה הודתה שהחלטת המשטרה לסגור את תיק החקירה בעילת "אין אשמה פלילית" הייתה שגויה, ואף קבעה כי על המשטרה היה להשלים את חקירת האירוע ולבחון את מידת מעורבותו של הרבש"ץ בפריצת הדרך. כן מסרה המדינה כי עבודתו של הרבש"ץ שנגדו הוגשה התלונה הופסקה בשנת 2017, בין היתר על רקע תפקודו באירוע זה. למרות ההודאה במחדלים בטיפול בתלונה, הפרקליטות טענה שבשל חלוף הזמן ישנו קושי לברר את השאלות העובדתיות הקשורות לאירוע, ולכן אין טעם בפתיחה מחדש של החקירה.

בפסק דין שניתן ב-18.12.2019 דחה בית המשפט את העתירה בנימוק כי בשל חלוף הזמן מיום האירוע, אין תוחלת למענה לדרישות העותרים. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהעתירה הייתה מוצדקת לגופה ומתח ביקורת חריפה על הטיפול של משטרת ישראל בתלונתו של עאלם:

"ככל שהטיפול בתלונה שהוגשה על ידי העותר משקף את אופן הטיפול בתלונות המוגשות על ידי תושבים פלסטינים למשטרת ש"י, הרי שהדבר מטריד, בלשון המעטה. למעשה, למעט גביית הודעה מהעותר ניתן לומר כי לא נעשה דבר, ודומה כי המעט שבמעט שנעשה, נעשה כדי לצאת ידי חובה טרם סגירת התיק. סבורנו, כי הטיפול בתלונות מעין אלה צריך לשדר את המסר כי יש אוזן שומעת ונכונות אמיתית ואפקטיבית להגנה על קניינם הפרטי של תושבים פלסטינים."

מצב העתירה: נדחתה.