הקשר אל האדמה ופירותיה, ואל עץ הזית במיוחד, הוא חלק אינטגרלי מהזהות הפלסטינית. חשיבותו נובעת בראש ובראשונה מעצם היותו מקור פרנסה עיקרי בחברה בפלסטינית, במיוחד למשפחות בגדה המערבית. במרוצת השנים, עץ הזית, על פירותיו, עליו וענפיו, הפך לסמל לאומי של ממש.
בכל שנה בעונת המסיק מתרחש גל של תקיפות אלימות, גניבת יבולי זיתים, וכריתת עצים. אלימות מתנחלים ופגיעה ברכוש מתרחשות לא רק בעונת המסיק, אלא בכל ימות השנה. בעקבותיהן הגישה של פלסטינים לחלקות חקלאיות בבעלותם מוגבלת ומצומצמת: לחלק מהחלקות גישתם של בעלי החלקות הפלסטינים מוגבלת באופן רשמי על ידי הצבא אשר אוסר כניסה לאדמות פרטיות ללא תיאום מראש. לחלקות אחרות בעלי האדמות עצמם חוששים לגשת באופן חופשי וסדיר. מגבלות הגישה הפכו את גידול עצי זית לענף חקלאות נפוץ מאד בגדה המערבית, בשל העובדה שהעצים אינם דורשים טיפול אינטנסיבי לעומת גידולים אחרים.
עצי זית כרותים בכפר מוג'ייר, אוקטובר 2021. קרדיט: מועצת הכפר מוג'ייר.
כאמור, בעקבות ריבוי האירועים האלימים, החליט הצבא על יצירת "מנגנון תיאום" שבמסגרתו הצבא מאפשר לחקלאים פלסטינים גישה לאדמותיהם (הסגורות בפניהם רוב ימות השנה) רק פעמיים בשנה – לצורך חריש האדמה באביב ולצורך מסיק העצים בסתיו. החקלאים מחויבים להגיש מראש בקשה להיכנס בתיאום, והצבא מצדו אמור לתאם להם ימים שבהם חיילים ילוו אותם וישמרו עליהם בעת ביצוע העבודות החקלאיות.
"מנגנון התיאום" אמור למנוע אלימות ופגיעה ברכוש בזמן מסיק, אך המציאות מראה שברוב המקרים מנגנון זה פועל נגד הפלסטינים. ראשית, בגלל שהוא מקצה להם רק מספר ימים מצומצם בהם החקלאים יכולים ללכת לאדמות שבבעלותם וימים אלה אינם מספיקים לעבודת המסיק; שנית, המציאות בשטח חושפת שהצבא מועל בתפקידו להגן על החקלאים הפלסטינים. פעמים רבות הוא אינו נמצא בשטח בעת שמתבצעות עבירות, וכאשר ישנם חיילים בשטח הם נמנעים מלהתערב ומגינים דווקא על המתנחלים כאשר שהם תוקפים פלסטינים בזמן המסיק. לעיתים הם אף תוקפים את הפלסטינים ברימוני הלם וגז מדמיע ובכך מגבים את העבריינים; ולבסוף, סגירת השטחים לכניסת פלסטינים והגבלת הגישה לתיאום מראש מאפשר מצב בו המתנחלים מגיעים לאדמות וגונבים את הפרי לפני המועדים שתואמו לבעלי האדמות לצורך מסיק העצים שלהם. פעמים רבות כאשר החקלאים הפלסטינים מגיעים בימים שתואמו הם מוצאים עצים שיבולם כבר נמסק.
מתנחלים שורפים עצי זית ותוקפים בית של חקלאי פלסטיני בעודו מוסק. בורין, אוקטובר 2021. קרדיט: יש דין
סיכום מסיק 2021
הנתונים להלן כוללים עבירות שבוצעו כלפי חקלאים פלסטיניים ורכושם במהלך עונת המסיק של 2021, בין התאריכים 1.10.2021-15.11.2021. בחלק מהאירועים הוגשה תלונה במשטרה, והצוות המשפטי של יש דין ימשיך לעקוב אחרי טיפול רשויות אכיפת החוק בעניינה.
יש להדגיש שארגון יש דין לא תיעד את כלל האירועים שהתרחשו בעונת המסיק, ולכן מסמך זה מתייחס רק לאירועים שדווחו לנו. בנוסף, הנתונים נוגעים רק לאירועים שיש להם קשר ישיר למסיק. במהלך תקופה זו התרחשו בגדה המערבית אירועים אחרים שבהם אזרחים ישראלים פגעו בפלסטינים וברכושם, חלקם תועדו בידי יש דין אך הם לא נכללים בדיווח זה.
נתוני מסיק 2021
תחקירני השטח של הארגון תיעדו 42 אירועים נפרדים של אלימות מתנחלים:
- 13 מקרים של אלימות בהם אזרחים ישראלים תקפו פיזית חקלאים פלסטינים בעודם מוסקים באמצעות אלות ומוטות ברזל, מכות, יידויי אבנים, ריסוס גז פלפל ואיומים בנשק חם.
- 17 מקרים של גניבת זיתים בהם אזרחים ישראלים הקדימו את המוסקים הפלסטינים, מסקו את העצים וגנבו את יבול הזיתים. (הדבר מתאפשר בין היתר בשל העובדה שפלסטינים תלויים ב"מנגנון התיאום").
- 12 מקרים של השחתה של עצי זית, מהם 3 מקרים של שריפת עצים ו-9 מקרים של כריתת עצים; לפחות 450 עצי זית הושחתו
- 4 מקרים של מניעת גישה לחלקות או השתלטות על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית
*ארבעה אירועים נספרו בשתי הקטגוריות הראשונות בגלל שכללו תקיפה אלימה וגם פגיעה ברכוש.
רכב של חקלאי פלסטיני שמתנחלים הציתו בעודו מוסק. תורמוסעיא, אוקטובר 2021. קרדיט: יש דין
עדותה של חקלאית פלסטינית תושבת הכפר X שהותקפה באוקטובר 2021:
"[…] מסקנו שני עצים והתחלנו בעץ השלישי, השעה הייתה בערך 9:00-9:30. פתאום ראינו בתוך השטח קבוצה גדולה של מתנחלים שאחזו מקלות, מוטות ברזל וצינורות. שני מתנחלים היו חמושים עם אקדחים בידיים. כולם היו גברים צעירים, חלקם רעולי פנים. הם התקרבו אלי למרחק אפס והתחילו לזרוק אבנים. הפועלים ברחו למעלה והשיבו באבנים אבל לא הצליחו להציל אותי. התחלתי לצעוק ולזעוק לעזרה […] כשצעקתי, התקרב אלי אחד המתנחלים, זה שהיה לו אקדח ביד. ביד השנייה הוא ריסס אותי בגז פלפל. נפלתי ואז הם היכו אותי וזרקו עלי אבנים. ניסיתי לקום והם המשיכו לזרוק אבנים. אני נופלת והם זורקים אבנים. בקושי הצלחתי לזחול עד לכביש. עד שהגעתי לכביש הרגשתי כאילו עברו אלף שנים. הם רדפו אחרי עד לכביש כשהם זורקים אבנים. זו הייתה סכנת חיים. אח"כ הם המשיכו לזרוק אבנים על מכוניות פלסטיניות ועל האנשים […] שהתאספו. באותו זמן היו שתי מכוניות משטרה על הכביש. אחת הגיעה מכיוון צפון והשנייה מכיוון דרום. השוטרים ראו את המתנחלים שזורקים אבנים עלי ועל המכוניות. אמרתי לאחד השוטרים: ״תעזור לי! תתפוס אותם!״ הוא לא זז אבל צעק עלי בערבית: ״תתרחקי מהכביש״. נשארתי על הכביש עד שהתחילו להגיע עוד כוחות של המשטרה והצבא. אחר כך ניגש אלי שוטר ולקח ממני את כל הפרטים. אמרתי לו שגנבו לי את התיק שבתוכו טלפון, תעודת זהות והתרופות שלי וגם שגנבו את הזיתים שנמסקו ואת כל הציוד. […] שאלתי את השוטר הראשון, זה שצעק עלי: ״מי יביא לי את התיק ומה שבתוכו?״ הוא ענה לי שמגיע לנו מה שהמתנחלים עושים לנו כי הוא נסע אתמול בכביש וזרקו עליו אבנים."
סיכום
האירועים שיש דין תיעד מראים שמדינת ישראל ורשויותיה (הצבא וגורמי אכיפת החוק) מועלות בחובתן לפי הדין ההומניטרי הבינלאומי, המטיל על הכוח הכובש חובה אקטיבית להגן על תושבי המקום ועל רכושם.
כבכל שנה, גם בשנת 2021 הצוות המשפטי של יש דין פנה אל גופי אכיפת החוק בגדה המערבית כבר לפני תחילתה של עונת המסיק. בפניות אלה צוינו בקשותיהם של חקלאים ממספר כפרים להקלה על מהלך המסיק עצמו ולשמירה והגנה מפני מתנחלים. האזורים הספציפיים נבחרו על סמך אירועים פליליים ובעיות בגישה לאדמות שתועדו בעונות מסיק קודמות. אולם, גם השנה תועדו עבירות גם במקומות מועדים אלה.
מסיכום האירועים האלה עולה כי למרות ההתראה וניסיון העבר, גם בשנת 2021 הגופים האחראים על אכיפת החוק בגדה המערבית כשלו במניעת מקרים רבים של אלימות, גניבה והרס. נוסף על כך, באופן סדרתי ולא מוצדק ובניגוד מוחלט לנהלים אותם פרסם הצבא עצמו, חיילים היו מעורבים ישירות במניעת גישה של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם ונמנעו מלספק הגנה להם הגנה מפני אלימות מתנחלים.
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור