בינואר 2016 פרסם משרד המשפטים דו"ח לא שגרתי, שנועד לסכם ולפרט את מאמציה של ישראל בתחום המאבק בפשיעה האידיאולוגית. הדו"ח, שפורסם באנגלית בלבד והופץ לחברי הקהילה הדיפלומטית בישראל, גורס כי מאז הקמת המפלג לפשיעה לאומנית במחוז ש"י של המשטרה חלה ירידה גדולה בהיקף התופעה ועלייה גדולה בהיקף הפענוחים והגשת כתבי אישום נגד חשודים בפשיעה לאומנית.

לפי הדו"ח של משרד המשפטים, שנתוניו שימשו גם את הנציגים הישראלים שהופיעו בפני ועדת זכויות האדם של האו"ם, ב-2015 חלה ירידה עצומה בהיקף העבריינות האידיאולוגית בגדה המערבית, שהתבטאה בכך שבמשטרת מחוז ש"י נפתחו רק 119 תיקי חקירה מסוג זה, לעומת 367 תיקים ב-2014, ו-497 תיקים ב-2013. מתוך 119 התיקים האלו, 31 בלבד היו תוצאה של תלונות שהגישו פלסטינים.

מנגד, נטען בדו"ח כי חלה עלייה חדה בשיעור כתבי האישום שהוגשו בתיקי הפשיעה הלאומנית, וכי ב-2015 הוגשו 38 כתבי אישום בעקבות אירועי פשיעה לאומנית (שהם 32% מהתיקים) לעומת שיעור של 16% ב-2014 ו-19% ב-2013.

אולם ניתוח שפרסם יש דין בתגובה, מראה שנתונים אלה הם חלק מזערי בלבד מעבודת המשטרה בתחום הפשיעה הלאומנית. על פי נתוני המשטרה, שהועברו ליש דין במענה לבקשה על פי חוק חופש המידע, עולה כי ב-2015 נפתחו 280 תיקי חקירה של עבריינות אידיאולוגית – יותר מפי שניים ממה שטוען משרד המשפטים. מהמשטרה נמסר עוד כי ב-2015 נפתחו במחוז ש"י 89 תיקי חקירה בעקבות אירועי פשיעה לאומנית שבהם קורבן העבירה היה פלסטיני – ולא 31 כפי שטוען משרד המשפטים. המשטרה גם מדווחת על 59 תיקים בהם הוגשו כתבי אישום ב-2015 בגין פשיעה לאומנית.

עם זאת, גם הנתון של המשטרה וגם הנתון של משרד המשפטים בנוגע להגשת כתבי אישום מהווים מסך עשן שנועד להציג תמונה ורודה בהרבה מהמציאות באשר לטיפול של רשויות אכיפת החוק בנפגעי עבירה פלסטינים. על פי נתוני המשטרה, 89 תיקי חקירה שנפתחו בעקבות תלונות של פלסטינים ב-2014 הובילו להגשת ארבעה כתבי אישום בלבד. שיעור זה של הגשת כתבי אישום – 4.5% מתיקי החקירה – נמוך אפילו יותר מהנתונים שיש דין מצא בין השנים 2015-2005.

הרושם שעולה מקריאת הדו"ח של משרד המשפטים הוא שנעשה ניסיון להציג בפני הקהילה הבינלאומית נתונים מוטים, וזאת כדי להדוף את הביקורת על אוזלת ידה של מערכת אכיפת החוק הישראלית בכל הקשור לטיפול בעבריינות אידיאולוגית של אזרחים ישראלים נגד פלסטינים. הנתונים שמצג משרד המשפטים אינם כוללים את עבודתן של היחידות החוקרות במחוז ש"י שאינן המפלג לפשיעה לאומנית (מרחב שומרון, מרחב חברון ותחנת בנימין).

מעבר לכך, הנתונים שמציג משרד המשפטים בנוגע לכתבי אישום שגובשו כתוצאה מעבודת המפלג לפשיעה לאומנית כוללים בתוכם בעיקר כתבי אישום בגין עבירות שביצעו אזרחים ישראלים נגד אנשי כוחות הביטחון הישראליים. על פי נתוני המשטרה, מתוך 240 תיקי חקירה שנחקרו במפלג לפשיעה לאומנית בשנים 2014-2012, רק 114 תיקים – קצת פחות מחצי – היו תיקים שבהם קורבן העבירה היה פלסטיני. מבין 83 כתבי האישום שהגיש המפלג בשנים אלה, רק 21 מהם (25%) היו בתיקים שבהם היה קורבן עבירה פלסטיני.

הנתונים של יש דין מראים כי למרות העובדה שבחמש השנים האחרונות היו ניסיונות לשפר את ההתמודדות עם העבריינות האידיאולוגית נגד פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, אכיפת החוק בתחום זה עדין לוקה בחסר ואינה מספקת הגנה ראוי לתושבים הפלסטינים ולרכושם. העלייה שתועדה על ידי יש דין במספר ההתקפות בתוך כפרים פלסטיניים משקפת את חוסר ההרתעה של רשויות אכיפת החוק הישראליות, ומעמיקה את הפחד וחוסר האמון שחשים התושבים הפלסטינים כלפי הרשויות הישראליות.