דוח זה מתמקד במקרה של בני משפחת אבו עוואד מהעיירה תורמוסעיא בגדה המערבית אשר מצאו עצמם מאז אוקטובר 2023 תחת סגר בביתם שלהם, ללא יכולת לעבוד את אדמתם, לקבל אורחים בביתם ולצאת ולחזור בחופשיות מביתם. סיפור המשפחה משמש מקרה בוחן המייצג את ההשפעה ההרסנית של מדיניות החסימות הישראלית על חיי היום יום של פלסטינים רבים. מדיניות אשר התעצמה בחסות המלחמה של ישראל ברצועת עזה וטענת צרכי הביטחון הישראלים.

זמן קצר לאחר ה-7 לאוקטובר חיילים מלווים באנשי הביטחון של ההתנחלויות הסמוכות חסמו את דרך הגישה היחידה אל מתחם משפחת אבו עוואד, הממוקם כ-2 קילומטרים ממרכז העיירה תורמוסעיא. בני המשפחה המונה כ-25 נפשות, בינם 11 קטינים, תלויים בגישה חופשית וישירה לעיירה תורמוסעיא שם נמצאים בתי הספר של הילדים, מרפאות ובתי מסחר. החסימה שינתה לחלוטין את חייהם ופגעה קשות בזכויותיהם. זמן קצר לאחר הצבת החסימה חיילים מסרו לבני המשפחה כי אסור להם להשתמש ברכבים כדי להיכנס או לצאת מהמתחם, דבר שאילץ אותם במשך חודשים ארוכים ללכת ברגל מרחק רב כדי לקנות אוכל, להגיע לבית הספר ולמרפאות בעיירה. חיילים שהפגינו נוכחות קבועה במקום אסרו על מבקרים להגיע לבית המשפחה. אספקת המים של המשפחה תלויה במשאית מים המובילה מים למאגר הנמצא במקום. האיסור על כניסה של מבקרים לאזור, לרבות רכבי אספקה, אילצה את בני המשפחה להסתמך על מי גשמים ונותר להם רק לקוות כי מעט המים שנאגרו תספיק להם לחודשי הקיץ החמים. פרנסתם של בני המשפחה התלויים בחקלאות נפגעה קשות היות ופעם אחר פעם הם גורשו מהחלקות החקלאיות שלהם על ידי חיילים בטענה שאסור להם לשהות במקום "בגלל המלחמה". להוסיף על כל זאת, בחודש ינואר 2024, כ-30 ישראלים שהגיעו מכיוון ההתנחלות שילה פלשו למתחם המשפחה, ניפצו את חלונות הבתים, שברו את הלוחות הסולאריים ודודי השמש ששימשו את המשפחה וריססו כתובות נאצה של "מוות לערבים" ו"נקמה" בכניסה לבית.

בפברואר 2024 בני המשפחה עתרו באמצעות יש דין לבית הדין הגבוה לצדק, בדרישה להסיר את החסימה ולבטל את הסגר שהוטל על מתחם המשפחה וכמו כן לאפשר את עיבוד האדמות החקלאיות. לאחר עיכובים מממושכים, פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט תגובה מקדמית לעתירה בשם המפקד הצבאי אשר טענה כי חסימת הדרך נעשתה בשל צרכים ביטחוניים. יחד עם זאת הובהר בתגובת המדינה כי אין מניעה גורפת מבני המשפחה לעזוב את ביתם בשעות החשיכה, לעבד את אדמתם או לקבל אורחים בביתם. אילולא העתירה, ספק אם הייתה ניתנת הנחייה כה ברורה מצד המפקד הצבאי אשר בפועל שיחררה את בני המשפחה מהעוצר הלילי עליו הכריזו החיילים שבשטח שבו היו נתונים במשך חודשים רבים. למרות "הקלות" מסוימות שנעשו בתנאי הסגר שלהם בעקבות תגובת המדינה, עד היום חופש התנועה של בני המשפחה מוגבל קשות בשל חסימת הדרך הראשית לביתם, והם למעשה תלויים בחסדיהם של חיילים ואנשי הביטחון של ההתנחלויות הסמוכות המפקחים על ביתם ומתנכלים להם באין מפריע.

סיפור המקרה של משפחת אבו עוואד מספק הצצה למכבש הלחצים שתחתיו חיים פלסטינים רבים, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023. הצעדים הדרקוניים שהוטלו על משפחת אבו עוואד הכוללים סגר כמעט הרמטי, פיקוח צבאי הדוק על תנועתם במרחב, הגבלות על תנועת מבקרים אל ביתם, מניעת פרנסה, לצד האלימות מצד מתנחלים ישראלים מייצרים תנועת מלקחיים שדומה כי נועדה להמאיס על בני המשפחה את חייהם ולהוביל לגירושם מאדמתם הפרטית עליה הם חיים עשרות רבות של שנים.