בג"ץ 1252/19 מוסטפא איבראהים מוצטפא גנאם ואח' נ' מפקד מחוז ש"י ואח'          

מועד הגשת העתירה: 17.2.19

בעקבות פלישה לאדמות חקלאיות בבעלותם, המצויות סמוך למאחז חוות גלעד, הגישו ארבעה בעלי אדמות מהכפרים תל, אמאתין ופרעתא תלונות במשטרה (3 תלונות הוגשו ב-2009 ואחת ב-2013). כל תיקי החקירה נסגרו מבלי שאיש עמד לדין. לטענת המשטרה התיקים נסגרו בשל כישלונה לקבל חוות דעת לגבי מעמד המקרקעין בו בוצעה הפלישה. לאורך שנים נמנע המינהל האזרחי מלספק חוות דעת אלה, בעוד שהמשטרה מסרבת לחקור את האירועים בהיעדר חוות דעת. בנוסף לסגירת התיקים, קבעה המשטרה שעל המתלוננים להשיג חוות-דעת כאמור (שהיא עצמה לא הצליחה להשיגה) בעצמם.

במילים אחרות: מתנחלים פלשו לאדמות העותרים, בלי שום מסמך או אסמכתא לזיקה כלשהי לאדמות. בעלי האדמות הגישו תלונה במשטרה שבמסגרתה הציגו את מסמכי הבעלות שלהם (מסמכים המקובלים כראיה לכאורה לבעלות במקרקעין לא מוסדרים, כגון נסחי מס רכוש) אך אלו לא הספיקו לגורמי אכיפת החוק שביקשו להמתין לחוות דעת מהמינהל. כאשר הבינו גורמי אכיפת החוק כי הם אינם מסוגלים להשיג את חוות הדעת, ואחרי שבחלק מהמקרים חלפו עשר שנים, הם סגרו את תיקי החקירה והחליטו להטיל את האחריות להשגתה על העותרים. מיותר לציין כי אף אחד לא דרש מהפולשים מסמכים להוכחת זכותם על הקרקע אליה פלשו.

בזמן הארוך שחלף מאז הגשת התלונות (כאמור, רובן הוגשו בשנת 2009) הזניחו גורמי אכיפת החוק את חובתם לחקור הפרות חוק ולהעמיד לדין את האחראים להן, ואיפשרו למסיגי הגבול להמשיך לעשות באדמות כבשלהם. ובסופו של דבר, אחרי שדגרו על התיקים כמעט עשור שנים החליטו לסגור את התלונות. בעקבות סגירת התיקים הגישו בעלי האדמות, בסיוע יש דין עררים על סגירת התיקים.

העתירה הוגשה נגד ראש מפקד מחוז ש"י במשטרה, הממונה על הרכוש הממשלתי ופרקליט המדינה לאחר שעררים אלה נדחו על ידי פרקליטות המדינה. העתירה, שהגישו בעלי האדמות בסיוע יש דין, דורשת לבטל את ההחלטה לדחות את העררים ולחדש את החקירה; להורות לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במינהל האזרחי להעביר למשטרה את חוות הדעת בנוגע למעמד הקרקעות;  להעמיד לדין את הפולשים ולפנות אותם מהאדמות שאליהן פלשו.

להחלטה לסגור תיקי חקירה העוסקים בהסגת גבול השלכות רוחב אדירות. משמעותה היא שבכל מקרה שבו מתנחלים יסיגו גבול לאדמה לא מוסדרת בגדה המערבית (כ-70% מאדמות הגדה) הם לא ייחקרו בגין הפלישה וכפועל יוצא מכך גם לא יועמדו לדין. זאת למרות שבכל מקרה מדובר בפלישה בלתי חוקית לאדמות, בין אם יתברר כי מדובר באדמות פרטיות ובין אם באדמות מדינה.