כבר כמעט שני עשורים יש דין מתעד עבירות שמבצעים אזרחים ישראלים – מתנחלים ואחרים – בשטחים הכבושים כלפי פלסטינים או רכושם, ומסייע לנפגעי העבירה להגיש תלונה במשטרת ישראל אם הם מעוניינים בכך. הנתונים שהצטברו בתיקים אלה במשך השנים מהווים מדגם רחב-היקף ויחיד מסוגו, המאפשר לנתח את האופן שבו משטרת ישראל מטפלת בעבריינות אידיאולוגית של אזרחים ישראלים בגדה המערבית.

לעבירות של ישראלים כנגד פלסטינים בגדה המערבית יש משמעות ייחודית מפני שהן מתבצעות במסגרת קיומו של משטר של שליטה ודיכוי של קבוצה לאומית אחת על פני קבוצה אחרת. הפוגעים הם אזרחי מדינת ישראל הנהנים מזכויות עודפות ומהגנת הצבא, והנפגעים הם פלסטינים הסובלים מאפליה שיטתית בזכויות ובמשאבים וחיים תחת משטר דכאני שנכפה עליהם.

באמצעות אלימות, מתנחלים מבקשים להרחיב את היקף ההשתלטות הישראלית על אדמות פלסטיניות תוך זריעת אימה ופחד ושיבוש שגרת החיים של הפלסטינים. באופן כזה מצטרפות עבירות המבוצעות על ידי אזרחים פרטיים לכדי עבריינות אידיאולוגית שיטתית, שמטרתה לדחוק את הפלסטינים מאדמותיהם.

ניתוח נתוני יש דין מוכיח כי מערכת אכיפת החוק הישראלית נכשלת במילוי חובתה להגן על הפלסטינים מפני אלימות ישראלים. כישלון זה בא לידי ביטוי לאורך כל שרשרת הטיפול בעבריינות אידיאולוגית של אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית: מניעה לא אפקטיבית, חקירות משטרה כושלות, שיעור נמוך של הגשת כתבי אישום וענישה מקלה לעבריינים מורשעים.

העובדה כי הכישלון המערכתי נמשך לכל הפחות כבר שני עשורים, מעידה כי מדובר במדיניות מכוונת של מדינת ישראל, אשר מנרמלת את האלימות האידיאולוגית של מתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית, תומכת בה ומרוויחה מתוצאותיה.

93.7% מתיקי החקירה של עבריינות אידיאולוגית בגדה המערבית נסגרים ללא הגשת כתב אישום

מאז שנת 2005 יש דין עוקב אחר 1,664 תיקי חקירה שנפתחו בעקבות אלימות של אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית (לא כולל ירושלים המזרחית). מבין 1,615 תיקי החקירה שהטיפול בהם הסתיים רק ב-107 תיקים (6.6%) הוגש כתב אישום. ניתוח הנסיבות שבהן נסגרו תיקי החקירה מלמד כי המשטרה כשלה בחקירת 81% מהתיקים שנפתחו מאז 2005. שיעור הכישלון הגבוה מלמד על כשל מערכתי מתמשך של גופי אכיפת החוק בטיפול בעבריינות אידיאולוגית כלפי פלסטינים בגדה המערבית.

3% בלבד מתיקי החקירה הובילו להרשעה

נכון לספטמבר 2023 ב-93 תיקים אשר במעקב יש דין, שעניינם עבירות של אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית, הובילה חקירת המשטרה להגשת כתב אישום שהסתיים בתוצאה ידועה. רק 54% מכתבי האישום (50 תיקים) הובילו להרשעה מלאה או חלקית של האשמים במעשה העבירה. 46% מההליכים (43 תיקים) הסתיימו בלא כלום, לאחר שבית המשפט קבע את אשמתם של החשודים אך החליט שלא להרשיע אותם במעשה או בעקבות ביטול או מחיקת כתב האישום.

בסך הכל, מאז שנת 2005, 3% בלבד מתיקי החקירה שבמעקב יש דין, שנפתחו בגין עבירות אידיאולוגיות של ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית הובילו להרשעה מלאה או חלקית. שיעור נמוך זה שולח מסר לפיו מערכת אכיפת החוק כולה אינה רואה בחומרה אלימות מתנחלים ותורם לתחושת החסינות של העבריינים ולשכפול מעשיהם.

חוסר אמון ברשויות הישראליות

בנוסף לתיקי החקירה שבמעקב הארגון, יש דין תיעד במהלך השנים מאות רבות של אירועים נוספים של אלימות מתנחלים בהם נפגעי העבירה הפלסטינים בחרו שלא להגיש תלונה במשטרה, ובמקרים אלה על פי רוב המשטרה כלל לא חקרה את העבירות. מנתוני יש דין עולה כי מאז השבעתה של ממשלת ישראל ה-37, יותר פלסטינים ממאנים להגיש תלונה למשטרה כנגד ישראלים שפגעו בהם.

מתוך 160 מקרים שיש דין תיעד בהם מתנחלים פגעו בפלסטינים או ברכושם בין ינואר 2023 לספטמבר 2023, 92 מנפגעי העבירה (57.5%) בחרו שלא להגיש תלונה למשטרה. מתוכם, 86 (54%) הביעו חוסר אמון ברשויות החוק הישראליות או חששו שהתלונה תפגע בהם או תוביל לשלילת היתר. נתונים אלו מעידים על אוזלת ידן של רשויות האכיפה הישראליות בגדה המערבית שאינן חוקרות את כל מקרי אלימות המתנחלים ואינן עושות דבר על מנת להקטין את חוסר האמון של הפלסטינים במערכת שאמורה להגן עליהם מפני אלימות.