"המִינְהָל האזרחי" הוא יחידה צבאית שאחראית על יישום המדיניות האזרחית של ישראל בגדה המערבית. סמכויותיו הרחבות של המינהל האזרחי נוגעות למרבית תחומי החיים בשטחים הכבושים: היתרי תנועה ועבודה; תשתיות – מים, חשמל, תחבורה ותקשורת; בריאות, חינוך ורווחה; קרקעות, תכנון ובנייה; מרשם האוכלוסין; חקלאות, מסחר ותעשייה; איכות הסביבה; ארכיאולוגיה ושמורות הטבע.

נייר עמדה חדש שמפרסם יש דין – "בראי האינטרס הישראלי: המינהל האזרחי בגדה המערבית" – מראה כיצד על אף שהמשפט הבינלאומי קובע כי למפקד הצבאי בשטח כבוש חובה לפעול לשמירה על האינטרסים של האוכלוסייה הכבושה, באופן מעשי המינהל האזרחי משמש אמצעי לדיכוי ולשליטה על הפלסטינים בגדה המערבית.

היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) קובעת כי אחד מתפקידי המינהל האזרחי הוא "ייזום וקידום תהליכים המעצבים את הזירה בראי האינטרס הישראלי". בכך הצבא מצהיר באופן מפורש כי הוא מפר את חובתו כנאמן של השטח הכבוש, שאמור לפעול לקידום האינטרסים של האוכלוסייה המוגנת. מעבר לכך, כפי שעולה מנייר העמדה, המינהל האזרחי מערב שיקולים זרים ופסולים בעבודתו וחותר תחת פסיקת בג"ץ שקבעה כי המפקד הצבאי, אשר הסמיך את המינהל האזרחי לניהול החיים האזרחיים בגדה, אינו רשאי לשקול את "האינטרסים הלאומיים, הכלכליים, הסוציאליים של מדינתו שלו" למעט האינטרס הביטחוני.

נייר העמדה מציג שישה תחומים הנמצאים תחת אחריותו של המינהל האזרחי ומהווים דוגמאות לסמכויותיו ולהשפעתו העמוקה על החיים בגדה המערבית: משטר ההיתרים; כבישים; קרקעות; בנייה ואכיפה; ארכיאולוגיה ומחצבות.

בחינה של ששת התחומים הללו בראייה כוללת מצביעה על שיטה: המינהל האזרחי משמש הן כאמצעי לדיכוי ולשליטה על הפלסטינים בגדה המערבית והן ככלי פוליטי המיועד לקדם את מדיניות ההתנחלות הישראלית בשטחים הכבושים; למסד הפרדה בין אוכלוסיות על בסיס אתני- לאומי אגב אפליה וניצול; ולממש פרקטיקות של גזל ונישול כלפי הפלסטינים תושבי הגדה המערבית, תוך פגיעה קשה בזכויות האדם שלהם