בית המשפט העליון בשירות העליונות היהודית - הכשרת המאחז הלא חוקי מצפה כרמים

בשנת 2000 הקימו מתנחלים ישראליים את המאחז מצפה כרמים ללא אישור ממשלה, ללא תוכנית מתאר תקפה וללא היתרי בנייה. המאחז הוקם על קרקע שרשומה בבעלות פלסטינית פרטית, מחוץ לגבולות צו התפיסה הצבאי שבתחומו הוקמה ההתנחלות כוכב השחר ובשטח שהוגדר על ידי הצבא כשטח צבאי סגור. ביולי 2022, לאחר למעלה מעשור של הליכים משפטיים, בהם היה מעורב גם ארגון יש דין כ"ידיד בית משפט", בית המשפט העליון הכשיר בדעת רוב את המאחז הלא חוקי מצפה כרמים וקבע כי אין לפנות אותו.

דוח זה משלים את הדוח "בלב לא תם – המאחז הבלתי חוקי מצפה כרמים והניסיונות להכשירו", תוך הצגת נסיבות הקמת המאחז הלא חוקי וניתוח של פסק הדין של העליון שהוביל להכשרת המאחז. בהחלטתם, השופטים הסתמכו על סעיף בחוק הצבאי (מס' 5 בצו בדבר רכוש ממשלתי [59]), הקובע כי במקרה שבו העברת בעלות על קרקע מתבצעת בתום לב של היחידה הצבאית האחראית על קרקעות בגדה המערבית, ניתן לטול מבעלי הקרקע הפלסטינים את זכויותיהם בקרקע ולהעניקן למתנחלים.

להחלטת העליון השלכות רוחב משמעותיות: פסק הדין עלול להפוך את טענת תום הלב של הרשויות בישראל, למנגנון שעלול לשמש כלי עבור הכשרה בדיעבד של אלפי מבנים נוספים שנבנו בהתנחלויות ובמאחזים על קרקעות פלסטיניות פרטיות. פסיקת העליון בעניין מצפה כרמים עומדת בסתירה למסגרת המשפטית שהתקיימה בגדה המערבית עד כה, אשר קבעה כי אסור להקים התנחלויות ישראליות על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית. ההחלטה גם עומדת בסתירה להוראות המשפט הבינלאומי בדבר חובתו של הכוח הכובש להגן על קניין פרטי של תושבים הנמצאים תחת כיבוש.

החלטת הרוב של שופטי העליון מטיבה אך ורק עם ציבור המתנחלים על חשבון זכויותיהם של בעלי קרקעות פלסטינים, הראשונים משתייכים לציבור הנהנה ממערך העליונות היהודית, המעניק להם זכויות יתר על פני האחרונים, המשתייכים לציבור הסובל מאפליה שיטתית ומהעדר זכויות פוליטיות. מבחינה זו, פסק הדין בעניין מצפה כרמים מאשרר את קיומו של משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית ואף תורם לביצורו.