בג"ץ 6547/11 – צובחיה מוסא אלעבד אבו רחמה נגד הפרקליט הצבאי הראשי

מועד הגשת העתירה: 11.9.2011

תיאור העתירה: ב-31 בדצמבר2010 ירו חיילי צה"ל כמויות גדולות של גז מדמיע במהלך ההפגנה השבועית נגד גדר ההפרדה בכפר בילעין. בין הנפגעות משאיפת הגז היתה ג'וואהר אבו רחמה, בת 36, שעמדה הרחק מאזור ההפגנה, סמוך לביתה. על פי עדויות המפגינים, במהלך ההפגנה הצבא עשה שימוש ראשוני במטולי רימוני גז שירו שישה רימונים בו זמנית, ובלשון העתירה שהוגשה אחר כך, "הכפר כולו התמלא בגז". זמן קצר לאחר מכן חשה אבו רחמה ברע, פונתה לבית חולים ברמאללה שם נקבע מותה ביום למחרת.

בהתאם למדיניות שהיתה נהוגה באותו הזמן, על פיה אין לפתוח בחקירת מצ"ח באופן אוטומטי בכל מקרה הרג של פלסטיני בגדה שלא השתתף בלחימה.סירב הפרקליט הצבאי הראשי דאז, האלוף אביחי מנדלבליט, להורות על פתיחת חקירת מצ"ח. שבועות ספורים לאחר מותה של אבו רחמה – בעקבות עתירה לבג"ץ של ארגון בצלם – שינה מנדלבליט את ההנחיות, ומעתה נפתחת חקירת מצ"ח בכל מקרה מוות שנגרם על ידי פעולת חיילים, אלא אם מדובר בפעולה מבצעית מובהקת. עם זאת, מנדלבליט סירב להחיל את ההנחיות החדשות על המקרה של אבו רחמה.

יש דין פנה לפצ"ר, לבקשת משפחתה של אבו רחמה, בדרישה לפתוח בחקירת מצ"ח כבר בינואר 2011, אך האחרון סירב – תוך שהוא דורש מיש דין להעמיד לרשותו ראיות לכך שבוצעה עבירה כתקדים לפתיחה בחקירה. שמונה חודשים לאחר מותה של אבו רחמה עתר יש דין לבג"ץ בדרישה שבית המשפט יורה לפרקליטות הצבאית להורות על חקירת מקרה המוות.

בעתירה צוין כי בכל מקום שבו יש חשש לעבירה פלילית, חובה על הרשויות לפתוח בחקירה ברגע שבו נודע להן על החשד הזה, וכי " העובדה כי אזרחית מתה מוות לא טבעי, כאשר מותה אירע בקשר להפגנת מחאה אזרחית בה נטלה חלק, לאחר שאושפזה כתוצאה משאיפת גז שנורה לעבר המשתתפים בהפגנה, מעלה חשד כי בוצעה עבירה פלילית וחשד זה אין דרך לבררו מלבד חקירה מלאה ומקצועית".

הפרקליטות הצבאית התנגדה לפתיחת החקירה בטענה שעל האירוע חל הנוהל הקודם שאינו מחייב פתיחה בחקירה, וכי התחקיר המבצעי העלה שכוחות צה"ל לא חרגו מכללי הפתיחה באש ולכן אין חשד שמותה של אבו רחמה נגרם כתוצאה מהתנהגות פלילית של חיילי צה"ל. עוד נטען, שלא ברור אם מותה נגדם כתוצאה משאיפת עשן. בהמשך הוכנה חוות דעת של קצין רפואה ראשי, שקבעה כי "הסבירות, להיות החשיפה לגז מדמיע סיבת המוות [של המנוחה], הינה נמוכה", וזאת למרות שלא היה בידי הצבא כל המסמכים הרפואיים הקשורים לאבו רחמה.

ב-2014 דחה בג"ץ את העתירה באומרו שאין מקום להתערבות בהחלטת הפרקליט הצבאי הראשי.

מצב העתירה: העתירה נדחתה