דו"ח "רוח גבית: התנהלות המדינה בתיקי בנייה בלתי חוקית בשטחים" – עוקב אחר התנהלות המדינה ב- 16 עתירות שונות שהוגשו לבג"ץ על ידי תושבים פלסטינים, בסיוע יש דין. באמצעות מקרים אלה, הדו"ח מותח ביקורת חריפה על התנהלותה החמורה של המדינה, הנמנעת באופן שיטתי מאכיפת החוק על בנייה בלתי חוקית של מתנחלים בגדה המערבית – וכך למעשה מסייעת לה.

היעדרן של פעולות אכיפה אפקטיביות בנוגע לעבירות שמבצעים אזרחים ישראלים בתחום הבנייה הוא אחד הביטויים הבולטים לחולשתו של שלטון החוק בגדה המערבית. סקירת התנהלות המדינה בעתירות המדוברות הראתה, כי רשויות האכיפה בישראל עוצמות עין ואינן אוכפות צווי הריסה; 5 מתוך 11 צווי ביניים להפסקת בנייה הופרו; הבנייה הבלתי חוקית נמשכת בזמן שהמדינה גוררת את רגליה ומעכבת תשובותיה לבג"ץ; עוד מראה הדו"ח כיצד המדינה מעודדת בפועל הפרות חוק, באמצעות הכשרה רטרואקטיבית של בנייה בלתי חוקית.

הניסיון שנצבר בעתירות שיש דין סייע בהגשתן מלמד בבירור כי למרות הצהרותיה החוזרות ונשנות של המדינה בבית המשפט בדבר הכוונה לממש צווי הריסה שהוצאו למבנים שנבנו באופן בלתי חוקי בהתנחלויות ובמאחזים – בהתאם לסדרי העדיפויות שהציגה המדינה – בפועל המדינה נמנעת מאכיפת צווים ומפינוי מבנים, גם כאשר אלו מצויים בראש רשימת סדר העדיפויות שהיא עצמה הצהירה עליו. המדינה גם נמנעת בעקביות מהעמדתם לדין של המעורבים בבנייה הבלתי חוקית.

שופטי בג"ץ הביעו את מורת רוחם מהתנהלות המדינה: הנשיאה (דאז) דורית בייניש העירה בדיון בשנת 2010, ביחס לבנייה הבלתי חוקית בשכונת האולפנה, שחלקה נבנתה על אדמות הכפר הפלסטיני דורא אל קרע (בג"ץ 9060/08 עבדאללה ואחרים נגד שר הביטחון ואחרים) כי "אנחנו יושבים בהרבה תיקים כאלה, ומכל ההצהרות על סדרי העדיפויות באכיפה, באף תיק לא ראינו שיש מימוש צווים. אין שום עדיפות כי שום דבר לא מתבצע".

השילוב בין היעדר אכיפה אפקטיבית, שתפקידה גם הרתעה, ובין הכשרות בדיעבד המזינות את המניעים האידיאולוגיים העומדים בבסיס המעשים, יוצר מצב שבו ניתן לצפות כי היקף הפלישות החקלאיות והבנייה הבלתי חוקית רק ילך ויגדל. לצד הפגיעה האנושה בשלטון החוק, התנהלות זו של המדינה מאפשרת מצב מתמשך של פגיעה בזכות הקניין של הפלסטינים ומסייעת על דרך המחדל לגזל אדמותיהם.

היבטיה השונים של אי-אכיפת החוק בנוגע לבנייה בלתי חוקית בגדה המערבית מצטברים לכדי מעילה של מדינת ישראל בחובתה, המעוגנת במשפט הבינלאומי ובפסיקות בג"ץ, להגן על רכוש התושבים הפלסטינים.