בג"ץ 7986/14 – במקום – מתכננים למען זכויות תכנון נגד ראש המנהל האזרחי

מועד הגשת העתירה: נובמבר 2014

ראשי המועצות של הכפרים הפלסטינים א-סאוויה, לובן א-שרקייה וקריות, יחד עם יש דין וארגון "במקום" – מתכננים למען זכויות תכנון, עתרו לבג"ץ בדרישה כי בית המשפט יורה למנהל האזרחי לא לאשר את תוכנית המתאר המפורטת של ההתנחלות עלי. כמו כן, העתירה דורשת להורות למנהל האזרחי לעצור כל בנייה חדשה בתחום התוכנית ולהימנע ממתן היתרי בנייה בשטחה. כמו כן, העתירה תוקפת את הפרקטיקה של שינוי מעמד קרקעות בעקבות עבודת "צוות קו כחול", ללא מתן אפשרות ערעור.

בעתירה נטען כי תוכנית המתאר של ההתנחלות עלי מקיפה כ-1,000 דונם ומאפשרת להקים 620 יחידות דיור, שרבות מהן קיימות בפועל לאחר שנבנו בניגוד לחוק.

על פי פסיקת בג"ץ והתחייבויות שונות של המדינה, הקמת התנחלויות והרחבתן נעשית אך ורק באדמות שהוכרזו כרכוש ממשלתי או שנרכשו על ידי ישראלים. אף על פי כן, בתחום התוכנית של ההתנחלות עלי נכללו שטחים נרחבים שמעולם לא הוכרזו כאדמות מדינה. במדידה שנערכה במקום עולה כי כ-221 דונם, המהווים כ-22% משטחה הכולל של התוכנית, לא נכללו בהכרזה היחידה על אדמות מדינה שנעשתה במקום בשנת 1983.

בעתירה נטען כי "צוות קו כחול" במנהל האזרחי, שבחן מחדש את גבולותיה של ההכרזה הישנה, החליט לשנות את מעמד הקרקעות באופן מהותי ורחב היקף, זאת ללא הליך תקין ולמעשה תוך שלילת זכותם של תושבי הכפרים הפלסטיניים לערור כנגד ההחלטה. מעבר לפגיעה הקשה בזכויותיהם של תושבי הכפרים הפלסטיניים, התוכנית מהווה גם פגיעה מהותית במנהל תקין, שכן לצוות קו כחול אין כלל סמכות להכריז על אדמות מדינה.

העתירה הוגשה לאחר שנדחתה התנגדות שהוגשה לתוכנית על ידי ארגון "במקום" ומועצות הכפרים הפלסטיניים א-סאוויה, לובן א-שרקייה וקריות, בנימוק שהתוכנית לא מייצרת הכרזה חדשה על אדמות מדינה, אלא כוללת רק תיקון "טכני" של טעויות שנעשו בהכרזה הישנה.

בעקבות העתירה, באפריל 2015 הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי המנהל האזרחי יפרסם לראשונה את תוצאות העבודה של צוות "קו כחול" כדי לאפשר לבעלי קרקעות לערער על השינוי בהגדרת אדמתם. בתגובת המדינה נכתב כי גבולות האדמות שהוכרזו בשנות ה-80' כאדמות מדינה נקבעו על סמך סימון בעט כחול על מפה, ולכן קיימים בהם אי דיוקים רבים. המדינה התנגדה לאפשר לתושבים פלסטינים לערר על החלטות הצוות בפני ועדת ערר צבאית, והסכימה רק לאפשר הגשת השגה לראש המנהל האזרחי, שעומד בראש הגוף שאישר את שינוי מעמד הקרקעות מלכתחילה.

בעקבות תגובת המדינה טען יש דין בבג"ץ כי זהו פתרון לא מספק, וכי אם ברצונה של המדינה לשנות את מעמד הקרקעות יש לעשות זאת באמצעות הכרזה שניתן להגיש עליה ערר. בפברואר 2016 קבע בג"ץ שיש לבחון את הנוהל החדש שגיבשה המדינה להגשת השגות על החלטות צוות קו כחול, והורה למדינה למסור עדכון על יישום נוהל קו כחול עד יוני 2016.

מצב העתירה: טרם התקבלה החלטה סופית.

 

בג"ץ 1953/19 מועצת הכפר קריות נ' ראש המינהל האזרחי

מועד הגשת העתירה: 14.3.19

במרץ 2019  מועצות הכפרים קריות, לובן א-שרקייה וא-סוויה, יחד עם הארגונים יש דין ובמקום עתרו פעם נוספת לבג"ץ. העתירה הוגשה נגד ראש המינהל האזרחי, המועצה האזורית מטה בנימין, האגודה השיתופית עלי והחטיבה להתיישבות והיא דורשת לבטל את החלטת המינהל האזרחי להרחיב את שטח ההכרזה על אדמות מדינה בעלי וכן לבטל את הנוהל המאפשר להרחיב הכרזה על אדמות מדינה מבלי לתת לבעלי האדמות הנפגעים אפשרות להגיש ערר על ההרחבה לוועדת העררים הצבאית, ומבלי לקיים הליך שיפוטי נאות שבמסגרתו טענותיהם ייבחנו.

לפי הנוהל שראש המינהל האזרחי ניסח, הוא עצמו אמון על בחינת החלטותיו של 'צוות קו כחול' הכפוף לו. בכך, נשמטת הלכה למעשה, כל אפשרות של ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות הצוות. ראש המינהל האזרחי בוחן את עצמו באמצעות מנגנון ה"השגה", בזמן שהוא גם הגורם שקובע את הכללים באשר לאופן ניהול ההשגה, היקף המידע שיועמד לרשות המשיגים, ואופן ביצועה של ההשגה. כל זאת למרות שישנו בנמצא מנגנון מתפקד, מנוסה, מקצועי, נטול פניות ועצמאי, בעל מעמד של טריבונל שיפוטי, בדמותה של ועדת העררים הצבאית. לכן, העתירה דורשת מבג"ץ להורות על ביטולו של הנוהל האמור.

בעתירה נטען כי מעבר למישור העקרוני, הפעלתו של הנוהל ביחס להרחבת ההכרזה על אדמות מדינה באדמות הכפרים קריות, א-סוויה ולובן א-שרקייה שעליהן הוקמה ההתנחלות עלי, היתה נגועה בשרירות, חד-צדדיות והסתרה, באופן שמכשיל אפשרות לביקורת שיפוטית על ההחלטה. לכן, העתירה דורשת לא רק את ביטולו של הנוהל מן הנימוק העקרוני, אלא גם את ביטולה של הרחבת ההכרזה האמורה באדמות הכפרים.

 

מצב העתירה: בהליכים