עת"מ 61464-12-22, רמדאן נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואח'

מועד הגשת העתירה: 28.12.2022

עדנאן רמדאן, תושב הכפר תל שבנפת שכם, הוא הבעלים של חלקת אדמה בקרבת ביתו. חלקה פרטית זו, המיועדת לחקלאות, עוברת במשפחתו מדור לדור. רמדאן נהג לטפח את החלקה ובין היתר גידל בה עצי זית. בשנת 2002 הוקם המאחז הבלתי חוקי "חוות גלעד" לא הרחק מחלקת האדמה של המשפחה. מאז אותה שנה, בעלי האדמות שבסביבת המאחז החלו לסבול מהתנכלויות חוזרות ונשנות של מתנחלים ישראלים באזור.

לאחר הקמת המאחז הלא חוקי והתקיפות האלימות של החקלאים הפלסטינים, הצבא החל להגביל דווקא את בעלי האדמה הפלסטינים, ולמנע מהם מלהגיע ולעבד את אדמתם באופן חופשי. מאז הוקם המאחז חוות גלעד, רמדאן, כמו בעלי קרקעות פרטיות נוספות באזור, נדרש לתאם את ההגעה לאדמתו עם המינהל האזרחי והרשויות הישראליות. אלו התירו לבעלי האדמות הפלסטינים באזור להגיע לחלקות החקלאיות רק פעמיים בשנה, בעונת החריש ובעונת המסיק וגם זאת לימים ספורים בלבד בכל פעם. זמן מינימלי שכמובן איננו מאפשר עיבוד חקלאי ראוי של הקרקע.

למרות הקשיים שהטילו עליו הרשויות הישראליות לצד נוכחות של ישראלים במאחז חוות גלעד, רמדאן המשיך לפקוד את אדמתו במסגרת התיאום על מנת למסוק את עצי הזית של המשפחה. בתחילת שנת 2018, רמדאן הבחין בעבודות המתבצעות בחלקת האדמה הפרטית שלו. באופן לא חוקי ותוך פלישה והסגת גבול, ישראלים הציבו מספר מבנים בחלקת המשפחה. בנוסף, נסללה דרך לחלקה שחיברה בינה ובין המאחז חוות גלעד, ועמודי חשמל הותקנו לאורכה. מאז אותה עת, נוכחות המתנחלים על אדמתו מנעה מרמדאן להגיע לחלקה שבבעלותו.

באפריל 2018, רמדאן פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה בנוגע לפלישה הלא חוקית והקמת המבנים באדמתו. במעמד זה, חוקר המשטרה מסר לו כי הפלישה לקרקע ידועה לרשויות הישראליות וישנה הוראה של הצבא לפנות את המתנחלים מאדמתו. למרות הודעה זו ועל אף שלפחות לחלק מהמבנים במקום אכן הוצאו צווי הריסה, בפועל, רשויות החוק הישראליות לא פינו את המבנים שהוקמו כנגד החוק באדמתו של רמדאן. המתנחלים שפלשו לקרקע בניגוד לחוק והקימו במקום מבנים, נותרו במקום ללא הפרעה. בהעדר אכיפה כלפי הפלישה לקרקע והבניה הלא חוקית, המתנחלים הוסיפו במהלך הזמן מבנים נוספים על החלקה שבבעלות רמדאן, עד כדי שבמקום צמח מעין מאחז חדש. נכון לסוף שנת 2022, להערכת רמדאן חיים במקום כ-30 אזרחים ישראליים וכבר ארבע וחצי שנים שרמדאן ובני משפחתו מנועים לחלוטין מלבקר באדמתם שלהם.

הקמת המאחז על אדמתו של רמדאן הובילה לתקריות אלימות בהן בעלי האדמות הפלסטינים הותקפו על ידי אזרחים ישראליים שיצאו מן המאחז. מתנחלים ישראלים אף רועים במקום כבשים אשר מחריבות את חלקות החקלאות הסמוכות למאחז. במהלך השנים האחרונות, רמדאן ביקש מספר פעמים להגיע לאדמתו בתיאום עם הרשויות הישראליות, אך ללא הועיל. למרות שהגיעו למקום מלווים בנציגי הצבא, הוא ובעלי אדמות פלסטינים נוספים גורשו שוב ושוב על ידי הישראלים השוהים במאחז אשר זכו לגיבוי רכז הביטחון השוטף של המקום.

הפעם האחרונה שהתקרב לחלקתו הייתה בספטמבר 2021, רמדאן קיבל אישור מהצבא להגיע לאדמתו ואף הגיע למקום בליווי נציג מנהלת התיאום והקישור הישראלי (מת"ק). אולם, כאשר הגיע לקרבת החלקה שבבעלותו בתיאום, הוא הותקף באבנים וגורש על ידי המתנחלים מאדמתו.

בשנת 2020 רמדאן פנה באמצעות יש דין למינהל האזרחי (האחראי על האכיפה כנגד בנייה לא חוקית) בדרישה לפנות באופן מיידי את הבנייה הבלתי חוקית מאדמתו. לאחר התכתבות נוספת, וכחצי שנה מהפנייה המקורית ושנתיים מאז הגיש רמדאן תלונה במשטרת ישראל, נמסר לו מהמינהל האזרחי כי הרשויות יאכפו את החוק "בהתאם לסדרי העדיפויות ולמשאבים הנתונים בידיהן". שוב ושוב רמדאן פנה למינהל האזרחי באמצעות יש דין, על מנת לעדכן כי המאחז רק הולך ומתרחב והפעילות העבריינית של המתנחלים במקום נמשכת. בפניות אלו צויין כי למרות הבנייה הלא חוקית ולמרות שהוצאו צווי הריסה לחלק מן המבנים, הרשויות הישראליות לא נוקטות באף פעולת אכיפה בפועל. פניותיו של רמדאן זכו להתעלמות ממושכת מצד הרשויות או לתשובות לא ענייניות.

ב-28.12.2022 רמדאן עתר לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות יש דין, בדרישה שהצבא והמינהל האזרחי ישתמשו בסמכותם ויפנו את כלל המבנים הלא חוקיים שהוקמו על אדמתו. בעתירה נטען כי הרשויות פועלות בחידלון אל מול עבריינות מתמשכת של מתנחלים שמיום ליום הופכים את הבנייה הלא חוקית במקום לכדי התנחלות ישראלית חדשה שאיננה חוקית. בעתירה הודגש כי על אף פניותיו החוזרות ונשנות של רמדאן והזמן הארוך שחלף, הרשויות הישראליות בחרו להתנער מחובתן לאכוף את החוק. עוד נטען בעתירה כי "בהתנהלותם מפרים המשיבים [הצבא והמינהל האזרחי] את חובותיהם הבסיסיות ביותר במשפט הבינלאומי ההומניטרי כשליטי השטח הכבוש, להגן על זכויותיו של העותר – על קניינו הפרטי בראש ובראשונה, וכן על חופש התנועה שלו".

מצב העתירה: בהליכים