בג"ץ 2127/12 – ננסי אנדרסון נגד מדינת ישראל

במרץ 2009, במהלך ההפגנה השבועית בכפר הפלסטיני ניעלין, פגע רימון גז במצחו של המפגין האמריקאי טריסטן אנדרסון וגולגולתו רוסקה. אף שאנדרסון שרד, הוא סובל מנזק מוחי בלתי הפיך, מרותק לכסא גלגלים ואיננו מסוגל לתפקד בכוחות עצמו.

המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בחקירת הפציעה של אנדרסון, וכעבור כשלושה חודשים הודיעה פרקליטות מחוז מרכז על סגירת התיק, ללא פירוט העילה. רק בפברואר 2010 קיבל יש דין אישור לצלם את תיק החקירה במלואו.

בדיקת תיק החקירה העלתה שורה של כשלים בחקירה: צוות החקירה לא ביקר כלל בזירת האירוע; כתוצאה מכך, החוקרים חקרו רק צוות אחד של שוטרי מג"ב בעוד שבזירה פעלו שני צוותים; החוקרים בלבלו בין פגיעה בין מפגין אחר ובין הפגיעה באנדרסון; החוקרים התעלמו מדבריו של מ"פ מג"ב בזירה, שהעיד שהוא הפעיל שני צוותים וששניהם הפעילו אמצעים לפיזור הפגנות.

יש דין הגיש ערר בשל כשלי החקירה, וביוני 2010 הורתה הפרקליטות על השלמות חקירה. אולם, גם הפעם נמנעו החוקרים מלהגיע לזירת האירוע, ושתי פעולות החקירה היחידות שנקטו היו צפייה בסרטון שצולם דקות לפני הפגיעה באנדרסון וגביית עדות שניה מהמ"פ, שסתרה את עדותו הראשונה.

תוך כדי ההליכים, נחשף סרטון שמתעד את שוטרי מג"ב יורים רימוני גז בכינון ישיר ובטווח קצר לעבר אזרחים הנסים על נפשם. ירי כזה מנוגד לפקודות הירי של צה"ל ומג"ב. אף על פי כן, סירבה הפרקליטות לפתוח את החקירה מחדש.

לאחר סגירת התיק עתרו הוריו של אנדרסון לבג"ץ, יחד עם יש דין, בדרישה לפתוח בחקירה חוזרת של התיק. בעתירה נטען כי החקירה לא התנהלה באופן מקצועי ויסודי כנדרש, ולקתה ברשלנות חמורה אשר מנעה מהאמת להתברר. בין השאר העתירה ציינה את הסירוב התמוה של המשטרה לחקור את האזרחים הרבים שהיו עדי ראייה לירי.

ביולי 2013, בעקבות המלצת בג"ץ, המשטרה פתחה את התיק שוב וסגרה אותו לאחר מכן מבלי להגיש כתב אישום, בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

תוצאות העתירה: העתירה נמחקה לאחר שהתקבלה המלצת בית המשפט לפתוח בחקירה. לאחר עיון בממצאי החקירה, הוחלט שאין טעם להגיש ערר שני