בג"ץ 9144/18, ראש מועצת הכפר ג'אלוד ואח' נגד מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 26.12.18

ראש מועצת הכפר ג'אלוד, עבדאללה תאופיק עבדאללה חאג'-מחמוד וארגון זכויות האדם יש דין, עתרו לבג"ץ נגד אלוף פיקוד מרכז, מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, בדרישה כי בית המשפט יורה על  פינוי הפלישה החקלאית שביצעו אזרחים ישראלים לשטח שהיה נתון בצו תפיסה צבאית.

ב-2016, בעקבות עתירה קודמת של יש דין (בג"ץ 7637/15), צומצם משמעותית שטחו של צו התפיסה באזור ג'אלוד, ונגרעו ממנו שטחים בבעלות פרטית של תושבי הכפר ג'אלוד. אולם, לאחר הגריעה התברר לבעלי האדמות כי באדמותיהם ישנם גידולים חקלאיים של אזרחים ישראלים, אשר בוצעו טרם שינוי הצו וגריעת השטחים.

צו התפיסה הוצא בשנת 1978. צו תפיסה צבאי מאפשר למפקד הצבאי תפיסה של אדמות, במקרים שבהם ישנו צורך צבאי הכרחי, דחוף וממשי. התפיסה הצבאית היא זמנית במהותה, בעוד שהאדמות נותרות בבעלות פרטית. בשל כך, כאשר מסתיים הצורך הצבאי, יש להשיב את זכות השימוש באדמות לבעליהן, וכן להשיב את המצב באדמות לקדמותו – כפי שהיו לפני התפיסה הצבאית.

יותר משנתיים וחצי חלפו מאז שנגרעו אדמותיהם של תושבי ג'אלוד מצו התפיסה הצבאי, אך הם עדיין מנועים מלהגיע אליהן. הפגיעה הנגרמת לבעלי האדמות מהפלישה החקלאית היא כפולה:

הגידולים שנטעו המתנחלים באדמות מונעים מבעלי האדמות להשתמש בהן כרצונם ולפי צרכיהם, ועקירתן באופן עצמאי תיאלץ אותם להשקיע משאבים רבים ויקרים. בנוסף, המשך קיומן של הנטיעות על הקרקע מעיד כי האחראים להן ממשיכים להגיע לאדמות, וגורם לבעלי האדמות הפלסטינים להדיר את רגליהם בהתאם. בעלי האדמות, למודי ניסיונות מרים, חוששים ממפגש בלתי רצוי, ואף אלים, עם הפולשים שכפי הנראה נמנים על תושבי המאחזים הבלתי חוקיים בסביבה.

קיומן של נטיעות חקלאיות אלו על אדמתם הפרטית של תושבי הכפר ג'אלוד, בזמן שהשטח היה נתון תחת צו תפיסה צבאי, מעלה כי עוד בזמן שצו התפיסה המקורי היה בתוקף, הפר המפקד הצבאי כמה מחובותיו: ראשית, הוא הפר את חובתו להבטיח כי שטח צו התפיסה ינוצל לצרכים צבאיים בלבד. ההצדקה לפגיעה בקניין פרטי באמצעות צו תפיסה יכולה להיות אך ורק מטעמים צבאיים, ועשיית שימוש באדמות לצורך אזרחי שוללת את ההצדקה לפגיעה והופכת אותה לבלתי-חוקית. שנית, הוא הפר את חובתו למנוע פעילות בלתי-חוקית בשטח הנתון לשליטתו ולאכוף את הדין כלפי הפולשים, באמצעות סילוקם מהשטח ונקיטה בהליך פלילי בגין עבירות של הסגת גבול. שלישית, הוא הפר את חובתו – הנובעת בין השאר מאופיו הזמני של צו התפיסה – להשיב את האדמות לבעלי הקרקע כפי שהיו בעת התפיסה, או לנקוט בכל האמצעים לצמצום הנזק לקרקע.

העתירה הנוכחית דורשת כי המפקד הצבאי יורה על פינוי הפלישה וישיב את האדמות למצב בו היו טרם התפיסה הצבאית והפלישה.