בג"ץ 5439/09 – אחמד עבדאלקאדר ואח' נ ג ד ועדת העררים הצבאית

במאי 2007 הבחינו בעלי אדמות מהכפר הפלסטיני קדום כי מיכאל לסנס, תושב ההתנחלות קדומים, פלש לאדמותיהם. לסנס הקים גדר סביב האדמות, נטע בהן מאות שתילים, הניח טפטפות והתקין מתקני השקיה נוספים. בעלי האדמות הגישו תלונות למשטרה בסיוע יש דין ופנו למנהל האזרחי.

באוגוסט 2007 הוציא המנהל האזרחי צו המורה ללסנס ולמועצה המקומית קדומים להפסיק להשתמש באדמה זו ולפנות אותה. אולם, לסנס פנה לוועדת העררים הצבאית וביקש לבטל את הצו. ב־10 במארס 2009 המליצו שני שופטים (מתוך שלושה היושבים בוועדה) לראש מנהל האזרחי לבטל את הצו.

בעקבות זאת, ביוני 2009 עתרו בעלי הקרקע, תושבי הכפר קדום, לבג"ץ, בסיוע יש דין, בבקשה שבית המשפט יורה על ביטולה של החלטת ועדת העררים הצבאית ויורה לפולש לפנות את האדמה. המדינה הצטרפה לעמדת העותרים והודיעה בתגובתה לבג"ץ כי גם לדעתה נפלו כשלים במסקנותיה המשפטיות של ועדת העררים. עוד נטען בעתירה, כי במהלך הדיון בערר שהגיש לסנס נחשף כי הוא פלש לאדמה האמורה מטעמה של המועצה המקומית קדומים, בגיבויה, בעידודה ולפי תכנונה, כחלק מאסטרטגיית גזל קרקעות שמטרתה הרחבת השטח המוניציפאלי של ההתנחלות.

במרץ 2010 הודיע ראש המנהל האזרחי כי הוא מתכוון לדחות את החלטת הוועדה. אולם, בפועל לא נעשה שום צעד לפנות את לסנס, ולכן בג"ץ הוציא צו על תנאי בתחילת 2011 בדרישה שהמנהל האזרחי יסביר מדוע הוא אינו אוכף את צו הפינוי. המנהל בתגובה הודיע כי יפנה את לסנס עד ה-1 באוגוסט 2011.

אולם, ביולי אותה שנה פנה לסנס לבית משפט השלום בירושלים, וביקש שבית המשפט יצהיר על כך שהוא מחזיק בקרקע ומעבד אותה למעלה מ-15 שנה ולכן יש לו בעלות עליה. לאחר שהמדינה הבהירה לו כי עליו לשטוח את טענותיו בפני בג"ץ, עתר לסנס לבג"ץ בבקשה שימנע את פינויו. לאחר שהבין שהמדינה מתנגדת לבקשתו, הודיע לסנס כי הוא יפסיק לעבד את הקרקע וביקש למחוק את העתירה נגדו.

במרץ 2012 קיבל בג"ץ את עתירת יש דין והורה על פינוי החלקה שתפס לסנס עד מאי 2012, ופסק גם הוצאות בסך 20,000 ₪ לטובת בעלי הקרקע. "התנהלותו של לסנס הסבה נזק רב הן למאמצי אכיפת החוק באזור", נכתב בפסק הדין. השופטים גם התייחסו ל"צו שימוש מפריע" שהוצא ללסנס, שמכוחו הוחלט לפנותו מהאדמה, וכתבו כי "הוראותיו של צו שימוש מפריע מגשימות את חובתו של המפקד הצבאי לשמור על הסדר הציבורי באזור ואת חובתו לשמור ולהגן על קניינם של התושבים המוגנים […] המפקד הצבאי מחוייב […] למנוע פלישות ושימוש מפריע במקרקעיהם הפרטיים. כפי שכבר נפסק, הגנה זו אחת מחובותיו הבסיסיות ביותר של המפקד הצבאי".

מצב העתירה: העתירה התקבלה והמנהל האזרחי ביצע את הפינוי כנדרש במאי 2012.