בג"ץ 7953/15 – מצרי נגד היועץ המשפטי לממשלה

מועד הגשת העתירה: 22.11.15

תיאור העתירה: ב-20 בינואר 2011 הגיע ג'לאל מצרי, תושב מזרח ירושלים, למחסום פתע סמוך לכפר אידנה. מצרי האט ואז חלף במהירות על פני החיילים. אחד מחיילי המילואים במקום, קלע שהוצב בפילבוקס סמוך, ירה – מבלי שקיבל פקודת ירי – ארבעה קליעים לעבר המכונית ופגע במצרי, שנפצע אנושות ומת חודשים אחר כך מפצעיו.

גששי צה"ל שבחנו את הזירה מיד לאחר הירי העידו כי הירי לא נועד לפגוע במכונית אלא כוון לעבר מצרי. "הכל היה מכוון לראש של הנהג […] הבחור מהפילבוקס ירה בו, מכוון לפגוע בו, זו לא פליטה, לא סתם מכוונים לראש. אבל הסיבה שהוא ירה, אני לא יודע", אמר אחד מהגששים.

ביום למחרת נפתחה חקירת מצ"ח, אולם היא הופסקה לאחר חודשיים בהנחיית הפרקליטות לעניינים מבצעיים. רק ביולי 2012 נודע ליש דין, שמייצג את משפחת מצרי, שהפרקליטות הורתה להעביר את התיק להמשך חקירה. ב-9.10.13 הודיעה הפרקליטות ליש דין על סגירת החקירה בעילה של חוסר ראיות. ב-20.1.14, הגיש יש דין ערר על ההחלטה. בערר נכתב כי מחומר החקירה עולה בבירור כי החייל היורה ירה לעבר מצרי ולא לעבר גלגלי המכונית, בניגוד לנהלים וללא שקיבל פקודה לכך. עוד נכתב כי בניגוד לטענתו של החייל שחש שחבריו נמצאים בסכנת חיים, שאר החיילים לא הרגישו כך ולא חשבו שהיתה הצדקה לירי.

מכיוון שמדובר בחייל מילואים שכבר אינו כפוף לחוק הצבאי, דרש יש דין שהתובע הצבאי הראשי יעביר את חומר החקירה ואת הערר שהגיש יש דין לידי היועץ המשפטי לממשלה, כדי שזה ישקול הגשת כתב אישום כנגד החייל.

לאחר שהות ארוכה, הודיע התובע הצבאי הראשי, אל"מ אהוד בן אליעזר, ב-5.3.15 כי הוא דוחה את הערר של יש דין ומסרב להעביר אותו לידי היועץ המשפטי לממשלה. לטענת אל"מ בן אליעזר, החייל היה רשאי לירות לעבר גלגלי המכונית. עוד הסביר, כי אין ראיות שיסתרו את טענת החייל שירה לעבר הגלגלים וכי גם אין די בעובדה שחלק מהקליעים פגעו בשמשות המכונית "ואולי גם במונח עצמו", כדי להצביע על כוונתו של החייל היורה.

בעקבות ההחלטה על דחיית הערר עתרה משפחתו של מצרי לבג"ץ, בסיוע יש דין, בדרישה שבית המשפט יורה ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה, לפרקליט הצביא הראשי ולתובע הצבאי הראשי לנמק מדוע לא יגישו כתב אישום כנגד החייל.

בתשובת המדינה לעתירה נכתב כי חומר הראיות בתיק נבחו על ידי הפרקליטות הצבאית והוחלט כי אין די ראיות להעמיד את החייל החשוד לדין. עוד נכתב כי החייל היורה סבר כי נורו יריות מכיוון המכונית וחש סכנה לחייהם של חבריו לכוח, לכן ירה כדור אחד באוויר ולאחר מכן שלושה כדורים נוספים לכיוון גלגלי המכונית. הפרקליטות טענה כי לאור העובדה שמצרי נפגע בפלג גופו העליון, עולה חשד כי הירי שביצע החייל לא היה לכיוון הגלגלים כטענתו, אולם לא ניתן להוכיח זאת.

"החשוד פעל לכאורה על בסיס ניתוח מציאות שגוי ופעל בטעות במצב דברים ולפיו, רכבו של המנוח ניסה לדרוס את חבריו. החשוד פעל לכאורה על פי כללי הפתיחה באש, ובעיקר הכלל המאפשר ירי במצב של סכנת חיים. נוכח עמידתו בכללים, עומדת לכאורה לחשוד הגנת הצידוק"  נכתב בתשובה.

בג"ץ קבע בפסק הדין כי לא מדובר במקרה קיצוני שמצדיק התערבות בשיקול הדעת המקצועי של הפצ"ר והיועמ"ש. "נסיבותיו של המקרה שבפנינו אינן שנויות במחלוקת. המנוח נפגע כאשר חלף את המחסום והאיץ מהירותו עודנו נוהג במכונית פג'ו לבנה, לאחר שלחיילים נמסר כי פג'ו לבנה עם מבוקש פרצה מחסום קודם", נכתב בפסק הדין. "על אף התוצאה הטרגית, הרי שלא ניתן לומר כי בנסיבות אלו הירי מתוך הפילבוקס נעשה ברשלנות כזו המחייבת העמדה לדין".

מצב העתירה: נמחקה