(בג"ץ 9015/15 – מחמד מצטאפא איסמעיל מהנא נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית)
בשנת 1978 הוציא המפקד הצבאי את צווי התפיסה ת/20/78, ת/26/80 ו-3/84, שמכוחם תפס הצבא עשרות דונמים של אדמות פרטיות מוסדרות משטחי הכפרים מח'מאס ודיר דיבוואן, שבנפת רמאללה שבגדה המערבית. לצווי התפיסה משנת 1978 לוו צווי תפיסה נוספים בשנים 1980 ו-1984.
תפיסה צבאית מותרת, על פי המשפט הבינלאומי, לצרכים צבאיים דחופים; היא איננה הפקעה, וכאשר תם הצורך הצבאי אמור השטח לחזור לבעליו. צה"ל בנה מוצב צבאי על חלק קטן מן האדמות שנתפסו, אך הוא פונה ובמשך שנים לא בוצע שום שימוש באדמות.
צו התפיסה הראשון בשטחי הכפרים הוצא לפני פסיקת בג"ץ בפרשת אלון מורה, שקבעה שתפיסה צבאית לצרכי בניית התנחלויות מנוגדת לחוק – פרקטיקה מקובלת בשנות ה-70'. הצווים מאותה התקופה לא נקבו במועד פקיעת הצו.
באפריל 2015 פנו תושבי הכפרים באמצעות יש דין אל המפקד הצבאי (אלוף פיקוד מרכז) ואל היועץ המשפטי שלו, בציינם כי "משאין כל צורך או הצדקה בתפיסה הצבאית של אדמות אלה, תפיסה אשר הינה זמנית מטבעה, ברי כי יש להשיבם לבעליהם המקוריים". משלא התקבלה תשובת המפקד הצבאי שמונה חודשים לאחר שליחת המכתב לא נותר לבעלי הקרקע אלא לעתור לבג"ץ בדרישה לבטל את צווי התפיסה.
בפברואר 2016, בצעד נדיר מאוד, הודיעה המדינה על ביטול צווי התפיסה ועל החזרת האדמות לבעליהן, וכיוון שכך התייתרה העתירה.
מצב העתירה: העתירה נמחקה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור