בג"ץ 10130/16 – ראש מועצת הכפר אל חאדר נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 28.12.2016

ב-1971 החילה ישראל, באמצעות צו צבאי, את תפיסת "ההגנה המרחבית" על ההתנחלויות בגדה המערבית. תפיסה זו היא חלק ממערך הביטחון של ישראל, ולפיה יישובי ספר בתוך ישראל נתפסים כחלק ממערך צבאי אסטרטגי כולל ואמורים לסייע לכוחות הצבאיים להגן על מדינת ישראל מפני פלישת אויב. בהתנחלויות, תפיסת "ההגנה המרחבית" משמשת להצדקת הפעלת רכזי הביטחון השוטף הצבאיים (רבש"צים) וכיתות כוננות בהתנחלויות, אף על פי שבפועל תפקידם מצומצם להגנה על ביטחונן של ההתנחלויות עצמן ולימים גם על המאחזים הבלתי מורשים – ועליהם בלבד.

הצו מעניק לאזרחים שממונים לתפקיד רבש"צ סמכויות שיטור נרחבות הכרוכות בפגיעה פוטנציאלית בזכויות אדם, אותן הם מוסמכים להפעיל כנגד האוכלוסייה הפלסטינית. בסמכותם לעכב פלסטינים, לערוך עליהם חיפוש, לתפוס את חפציהם ואף לעצור אותם ממש בלא צורך בצו מעצר. בסמכותם של רבש"צים "להשתמש בכל אמצעי סביר" כלפי פלסטינים לצורך ביצוע מעצר ובכלל זה גם בכוח.

עד 2009 היו הרבש"צים רשאים להפעיל את סמכויותיהם רק בתחום שטחה המוניציפאלי של ההתנחלות או גבולות אזור תעשייה ישראלי שבגדה המערבית. אולם מאותה שנה נקבעו "מרחבי שמירה" שבתוכם רשאים הרבש"צים לפעול. מרחבי שמירה אלה, ששינויים בהם אינם מתפרסמים בציבור, מאפשרים לרבש"צים להפעיל את סמכויותיהם גם באדמות פלסטיניות פרטיות.

ב-2014 פרסם יש דין את דו"ח "המרחב הפרוע", שחשף כיצד רשויות המדינה מתפרקות מחובותיהן ומעבירות סמכויות שיטור וביטחון לידיהם של אזרחים. הדו"ח הראה כיצד תפקיד הרבש"צ הוא למעשה מסירה של סמכויות שיטור ואכיפת חוק לידיה של קבוצת אינטרס אידיאולוגית הדוחה בגלוי ובמוצהר את הוראות המשפט הבינלאומי.

בנובמבר 2016 עתר יש דין לבג"ץ, בדרישה שבית המשפט יורה למפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית לפרסם מראש כל כוונה לבצע שינוי בתחומי מרחבי השמירה בגדה המערבית – מרחבים המגדירים את גבולות סמכותם של רכזי הביטחון השוטף (רבש"צים) בהתנחלויות ובסביבתן. העתירה אף דרשה שבית המשפט יורה על גריעת אדמות פלסטיניות פרטיות מתחומי מרחבי השמירה של הרבש"צים.

בדצמבר 2018 המדינה הגישה תגובה לעתירה. בתגובה התנגדה המדינה לפרסום מראש של המפות הקובעות את מרחבי השמירה, וטענה כי הן פומביות ומי שרוצה לעיין בהן יכול לפנות למת"ק האחראי על האזור. בנוסף המדינה התחייבה לפרסם את המפות שנחתמו בעבר בקובץ המנשרים הצבאי ובאתר האינטרנט של הפרקליטות הצבאית. בנוגע לדרישה השניה בעתירה, נטען בתגובה בין היתר כי הכללת אדמות פלסטיניות פרטיות בתחום מרחבי השמירה של הרבש"צים היא כורח ביטחוני משום שחלק מההתנחלויות כוללות מובלעות של אדמה פרטית וחלק מהמאחזים שוכנים על אדמות כאלה.

בדיון שנערך ב-3.6.2019 קיבלו השופטים את עמדת המדינה בנוגע לשתי הדרישות שהועלו בעתירה. בנוגע לפרסום מפות מרחבי השמירה, השופטים קבעו כי לא ניתן לכפות על המדינה פרסום מקדים. בנוגע לגריעת אדמות פרטיות ממרחבי השמירה התקבלה עמדת המדינה כי הדרישה שהועלתה בעתירה היא כוללנית, והשופטים הוסיפו כי העותרים יכולים לפנות לבית המשפט במקרים קונקרטיים שבהם ישנה פגיעה בזכויות הקניין.

לאור עמדת בית המשפט, ולאחר שהמדינה התחייבה לפרסום מרחבי שמירה חדשים ועתידיים באינטרנט בתוך שבועיים מיום חתימתם, העתירה נמחקה.

מצב העתירה: נמחקה