בג"ץ 55/23 שחאדה נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 2.1.2023

מג'ד שחאדה ומשפחתו הם חקלאים והבעלים של חלקת אדמה בכפר אל-נקורה. עד שנת 2000, תחילת האינתיפאדה השנייה, בני המשפחה עיבדו את אדמתם ללא כל הגבלה. אולם, משנת 2000 ועד 2007, הצבא הישראלי אסר את הכניסה לחלקת האדמה באופן קבוע, בגלל קרבתה להתנחלות שבי שומרון.

החל משנת 2007, הרשויות הישראליות אפשרו למג'ד ולמשפחתו לעבד את אדמותיהם, אבל בתנאים מגבילים – רק בתיאום מראש עם הצבא, רק פעמיים בשנה בעונת החריש ובעונת המסיק ורק לימים ספורים בכל פעם. כתוצאה מכך, המשפחה איבדה הכנסות מגידולים הזקוקים לטיפול קבוע ונאלצה להסתמך אך ורק על עצי זית, אשר באופן יחסי אינם דורשים טיפול רב.

החל משנת 2017 מג'ד זיהה שמתנחלים גונבים את היבול של עצי הזית שלו ופוגעים בעצים. בנוסף לכך, באוקטובר 2021 הוא גילה שחלק מאדמתו מעובדת על ידי מתנחלים, שגם גידרו אותה. מג'ד דיווח למת"ק על ההשתלטות הלא חוקית על אדמתו והגיש תלונה במשטרה, שאף הגיעה למקום. מאז לא שמע דבר הנוגע לתלונתו.

בינואר 2022, יש דין שלח פנייה בשמו של מג'ד אל המינהל האזרחי בדרישה לעצור את הפלישה הבלתי חוקית לאדמה ולהבטיח גישה אליה. יש דין ביקש להשתמש בסמכות הצבא מכוח הצו בדבר שימוש מפריע, שנועד להתמודד עם פלישות חקלאיות ישראליות לאדמות פלסטיניות פרטיות. הפנייה ותזכורת נוספת שנשלחה לא נענו.

במאי 2022 הורשה מג'ד לבקר שוב באדמתו בכדי לחרוש אותה. הוא הבחין מיד שההשתלטות של המתנחלים על הקרקע שבבעלותו גדלה אף יותר. התרחבות זו כללה פגיעה נוספת בעצי זית, עיבוד ויישור הקרקע.

יש דין שלח תזכורת נוספת אל המינהל האזרחי. גם פנייה זו לא נענתה וכך ניתן לפלישה החקלאית להמשיך ולהתרחב. מספר חודשים אחר כך המתנחלים הכניסו סוסים לאדמה, שהפכה למעין חווה.

בינואר 2023, לאחר שפניותיו לא נענו במשך כמעט שנה, עתר מג'ד לבג"ץ בסיוע יש דין, בדרישה שהצבא יפנה את הפלישה לאדמותיו הפרטיות. בעתירה נטען כי על הרשויות הישראליות להפעיל את סמכותם מכוח הצו בדבר שימוש מפריע ולהגן על הקניין הפרטי של בעלי האדמות.

עוד נטען, כי האבסורד במצב הקיים מזעזע – העותר לא מורשה לגשת לאדמותיו הפרטיות שהוא ומשפחתו עיבדו והתפרנסו מהן במשך עשרות שנים, בזמן שמתנחלים ישראלים פולשים ומעבדים את האדמה שלו, גונבים את יבולו, כורתים ושוברים את עציו ומגדלים סוסים על אדמתו.

בעתירה הודגש כי על הרשויות הישראליות מוטלת האחריות להגן על הפלסטינים החיים תחת הכיבוש הישראלי בגדה המערבית. אחריות זו היא חובתה של ישראל על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי והמשפט הישראלי, חובה שהוכרה גם בפסיקות בית המשפט העליון.

מצב העתירה: בהליכים