בג"ץ 10139/17 פחידה ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 27.12.2017

האתר נבי ענר ממוקם צפונית-מערבית לרמאללה, בחלקו על אדמות השייכות לתושבי הכפרים הפלסטיניים ראס כרכר ודיר עמאר, סמוך להתנחלויות נריה, טלמון ודולב. באתר יש מערכת מעיינות, וכן מסגד ומקום תפלה, שרידי בית-בד, גתות,מערות קבורה ושרידי מבנים של התיישבות כפרית-ערבית. מערכת המעיינות שימשה בעבר להשקיית האדמות החקלאיות של תושבי הכפרים הסמוכים. המסגד שבמקום נקרא על שם הנביא עניר, ושימש את תושבי האזור כמקום עליה לרגל לתפילה וטקסים דתיים וחברתיים.

מאז תחילת שנות ה-2000, סמוך למועד הקמתו של המאחז הבלתי מורשה זית רענן, סובלים בעלי האדמות מהכפרים הסמוכים לאתר מאלימות קשה מצד אזרחים ישראלים. בין השאר תועדו תקיפת רועי צאן וחקלאים, גניבת בעלי חיים ופגיעה בעצי זית.

כתוצאה מהאירועים האלימים, בעלי האדמות התקשו להגיע לאזור האתר. התושבים הישראלים באזור ניצלו זאת כדי להפוך את המקום לאתר נופש ותיירות. על-פי עמוד הפייסבוק "עיינות ענר – גן השלושה", המופעל כפי הנראה על ידי תושבי ההתנחלות נריה, הוחל בשיפוץ המקום בקיץ 2014 על-ידי "בני הנוער המקומיים בשיתוף המכינה בעלי ומועצת בנימין". במקום נחפרו בריכות באופן בלתי חוקי, הוצבו ספסלים, נסללו שבילים והוקמו סככות. לאחר רצח שלושת הנערים גל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח ז"ל, הוחלט להקדיש את האתר לזכרם.

תושבי ההתנחלות נריה אף מתגאים בנישול הפלסטינים המקומיים מאדמותיהם. בעלון השבועי של ההתנחלות, "הנריון", נכתב באוגוסט 2016: "אנחנו שמחים לבשר לכם על סיום שלב נוסף (אנחנו מתקרבים לסוף) בשיפוץ עיינות ענר. לשמחתנו הרבה המקום מטויל ומוכר לציבור הרחב. כמו כן גם בני דודינו 'היקרים' כבר כמעט ואינם נצפים במקום".

בדצמבר 2017, לאחר שפניות חוזרות ונשנות לפנות את הבנייה הבלתי חוקית באתר לא הועילו, עתר ראש מועצת הכפר ראס-כרכר לבג"ץ, יחד עם שני תושבי הכפר דיר עמאר וארגוני זכויות האדם יש דין ועמק שווה, בדרישה שבית המשפט יורה למינהל האזרחי לפנות פלישה ומתקנים שנבנו באופן בלתי חוקי על אדמות תושבי הכפרים, בצמידות לאתר נבי ענר. בעתירה תואר כיצד תופעת ניכוס אתרים בבעלות פלסטינית פרטית על-ידי ישראלים המכריזים עליהם כמוקדי תיירות הפכה להיות תופעה שגורה ושכיחה. אולם, פניות חוזרות ונשנות לרשויות לא הובילו לנקיטת פעולות נגד הבנייה הבלתי חוקית, ובעלי האדמות עתרו לבג"ץ.

"הדין המקומי והדין הבינלאומי ההומניטארי מטילים את החובה על המשיבים להגן על אוצרות התרבות באזור הנתון לשליטתם. אולם אלו, לצערם של העותרים ולקלונה של המדינה, נמנעים באורח שיטתי מאכיפת הדין", נכתב בעתירה.

לאורך הדיונים בעתירה, המדינה ביקשה לדחות את אכיפת החוק על הפלישה הבלתי חוקית לאדמות האתר ולהימנע מהריסת המתקנים בטענה שיתכן ש"חוק ההסדרה" חל עליהם. ב-9.6.2020 קיבל בג"ץ ברוב של שמונה נגד אחד את העתירות נגד "חוק ההסדרה" ופסל את החוק. בעקבות זאת הודיעה המדינה כי היא תהרוס את הבניה הבלתי חוקית בתוך 90 ימים.

מצב העתירה: בהליכים.