עתירה לבג"ץ: לחייב את הצבא להתקין תקנות להקצאה שוויונית של קרקעות ציבור בגדה המערבית

בג"ץ 72436-11-24, יש דין נגד מפקד הצבא בגדה המערבית  ואח'

מועד הגשת העתירה: 28.11.2024

השתלטות על קרקעות פלסטיניות, בין היתר באמצעות הכרזה עליהן כעל אדמות ציבור, הינה מאפיין מרכזי של השליטה הישראלית בגדה המערבית. מדיניות זו מבוצעת מאז שנות השבעים המאוחרות באמצעות הצבא ויחידותיו המנהל האזרחי והממונה על הרכוש הממשלתי. מדיניות ההכרזה הישראלית על אדמות ציבור, או בשמן הנוסף – אדמות מדינה, מבוצעת תוך ניצול העובדה כי מרבית האדמות בגדה המערבית – כשני שליש משטחה – אינן אדמות מוסדרות. מדיניות זו מבוססת על פרשנות שנויה במחלוקת של חוק הקרקעות העות'מאני, המאפשרת סיווג של אדמות שמעמדן הקנייני לא הוכר או לא נרשם באופן מסודר, כרכוש ממשלתי.

בחמישים השנים האחרונות ישראל הכריזה על כמעט מיליון דונם של קרקעות בגדה המערבית – כ-17% משטח הגדה – כאדמות ציבור. יחד עם קרקעות שנרשמו כרכוש ממשלתי על ידי משטרים קודמים ועברו לאחריות הצבא הישראלי עם כיבוש הגדה, מגיע היקף אדמות הציבור בשטח C לכ-22% משטח הגדה המערבית כולה – למעלה מ- 1,200,000 דונם. אדמות אלה נמצאות בשליטה מלאה של הצבא ומנוהלות על ידי המנהל האזרחי והממונה על הרכוש הממשלתי.

דיני הכיבוש קובעים כי אדמות שהוכרזו כאדמות ציבור אמורות לשמש למטרות המשרתות את האוכלוסייה המקומית – כלומר הפלסטינית –  דוגמת סלילת כבישים, הקמת פארקים ומבני ציבור, . אף על פי כן, רובן המוחלט, כ-99.3% מאדמות הציבור שבגדה המערבית, הוקצו לשירות התנחלויות ישראליות, ורק 0.7% מהאדמות הוקצו לטובת פלסטינים תושבי המקום. כך, הכרזה על אדמות ציבור היא למעשה הכרזה על שטחים שישרתו בעתיד את מפעל ההתנחלויות הישראלי, שקיומן מנוגד למשפט הבינלאומי. הקצאת אדמות הציבור בגדה המערבית נעשית ללא שקיפות וללא מכרז בידי הצבא הישראלי, אשר שולט בגדה המערבית מכורח דיני הכיבוש והוא בשום פנים איננו הבעלים של האדמות הללו.

בשנת 2020, המפקד הצבאי של הגדה המערבית קבע בצו צבאי (צו בדבר חובת המכרזים [יהודה ושומרון] [מס' 1936], התש"ף- 2020), כי המנהל האזרחי מחויב לפעול בשוויון באופן הקצאתן של קרקעות בגדה המערבית. הצו קבע כי הקצאת קרקעות תתבצע אך ורק על פי מכרז פומבי שלכאורה יאפשר לכל אדם, פלסטיני או ישראלי, הזדמנות שווה להשתתף בו. עם זאת, הצו קובע גם כי המנהל האזרחי לא יאולץ לקיים מכרזים בנוגע להקצאות אדמות ציבור, כל עוד לא יוסדרו תקנות מתאימות לכך על ידי ראש המנהל האזרחי. אף שחלפו ארבע שנים מאז הוכרז הצו הצבאי, תקנות אלה לא הותקנו, והמנהל האזרחי המשיך בשגרת האפליה השיטתית נגד פלסטינים בהקצאת קרקעות בגדה המערבית.

ב-29.11.2024 יש דין עתר לבג"ץ בדרישה להפסיק את האפליה החריפה בין ישראלים ופלסטינים המתקיימת בחסות החוק הישראלי, ונגד העדרן המכוון של תקנות הנוגעות להקצאת קרקעות בגדה המערבית הנתונה תחת כיבוש. על פי העתירה, "התנהלות המשיבים ובראשם המשיב 2 (המנהל האזרחי) באי התקנת התקנות, אשר מונעת ושוללת גם את התיקון המסוים והמסויג האמור, תוך שבפועל העסקאות במקרקעין נעשות אך ורק עם ועבור אוכלוסייה אחת בלבד באזור – זו הישראלית ולא זו המוגנת והכבושה – עומדת בסתירה מוחלטת לחובותיהם מכוח תקנות 55 ו-43 לתקנות האג. הדבר נוגד כל תפיסה של נאמנות של המשיבים ביחס לאדמות הציבוריות עבור האוכלוסייה המקומית הכבושה […] הקצאתן החד-כיוונית של האדמות הציבוריות […] מפרה גם את חובת המשיבים לנהוג בשוויון והאיסור על אפליה – הן מכוח דיני זכויות האדם הבינלאומיים החלים אף הם בשטח, והן מכוח הדין המנהלי הישראלי".

העתירה דורשת להורות למפקד הצבא בגדה המערבית להסדיר את התקנות הנדרשות על מנת לאפשר הקצאה שוויונית של קרקעות ציבור בגדה המערבית. העתירה דורשת גם כי עד להתקנת התקנות הנדרשות, הצבא יעצור ביצוע עסקאות מקרקעין בגדה המערבית, לרבות מתן הרשאות תכנון והקצאות קרקע.

מצב העתירה: בהליכים