בג"ץ 5073/17 – ראש מועצת הכפר ג'אלוד נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

מועד הגשת העתירה: 22.6.2017

ראש מועצת הכפר הפלסטיני ג'אלוד ויש דין עתרו נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית והמועצה האזורית מטה בנימין, בדרישה שבית המשפט יורה על הפיכת הליך קביעת תחומי השיפוט של התנחלויות בגדה המערבית לפומבי ושקוף. העתירה גם דורשת לבטל את תחום השיפוט של ההתנחלות עמיחי, שכולל בתוכו מובלעות של אדמה פלסטינית פרטית.

בעתירה נטען כי החלטות בנוגע לקביעת שטחי שיפוט של רשויות ישראליות נעשות במחשכים ללא ידיעת הציבור, ולכן אין כל אפשרות לדעת מראש על כוונה להרחיב או לקבוע תחומי יישוב עבור התנחלויות קיימות או יישובים חדשים. זאת, על אף שלא אחת שטחי שיפוט אלה כוללים גם אדמות פרטיות של פלסטינים שנתפסו לצרכים צבאיים או הופקעו לצרכי ציבור. עוד נטען בעתירה כי נוהל קביעת יישובים ישראליים כולל בהגדרה של אדמות ציבור גם אדמות פרטיות של פלסטינים שהופקעו לצרכי ציבור או שנתפסו לצרכים צבאיים, תוך פגיעה בקניין הפרטי. מדובר בפרקטיקה המנוגדת לחוק ולפסיקות קודמות של בג"ץ.

בשל התנהלות המפקד הצבאי, פלסטינים שנפגעים כתוצאה משינוי שטחי השיפוט, שלרוב גדולים בהרבה מההתנחלויות שבתוכם, אינם יכולים לדעת על כוונה כאמור לשינוי תחום השיפוט, ולהציג את עמדותיהם בפני הרשויות, טרם קבלת ההחלטה. זאת, בעוד שכאשר שטח שיפוט מועבר ממועצה ישראלית אחת לתחום של מועצה אחרת, דווקא כן מתקיים הליך המאפשר את השמעת עמדות הציבור לפני קבלת ההחלטה.

לעתירה מצורפת מסמך שחשף מכון "עקבות", ממנו עולה כי כבר ב-1981 הוחלט לייעד את כלל האדמות הציבוריות בגדה המערבית עבור מועצות אזוריות ומקומיות ישראליות. במסמך, שכותרתו "הכללת אדמות מדינה, אדמות יהודים ואדמות רכישה לתחום שיפוט מועצות אזוריות", נקבע כי תחומי השיפוט של המועצות הישראליות יכללו את כל אדמות המדינה, אדמות היהודים ואדמות רכישה שבתחום המועצות; כמו כן יכללו בתחומי השיפוט אדמות שנמצאות בחזקת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי, כולל נכסי נפקדים.

ייעוד אדמות ציבור לשטח המוניציפאלי של ההתנחלויות או מועצות אזוריות משפיע באופן ניכר על חיי התושבים הפלסטינים ופוגע בזכויות האזרח הבסיסיות שלהם. על פלסטינים נאסר להיכנס לתחומי יישובים ישראליים ולתחומי שיפוט. כמו כן, נחסמות בפניהן דרכים רבות, ובמקרים רבים אדמותיהם נכלאות בתוך גבולות תחומי השיפוט באופן שיוצר מובלעות שגישה אליהן מחייבת תיאום מראש וקבלת אישורים, גישה שבמקרים רבים גם כרוכה בחיכוכים עם תושבי ההתנחלויות, ואנשי הביטחון של ההתנחלויות.

בתגובה לעתירה, בינואר 2018 הודיעה המדינה על כוונתה לבצע שינויים באופן קביעת שטחי שיפוט בגדה המערבית, כך שעמדתם של פלסטינים שהם "בעלי אינטרסים פרטיים" ועלולים להיפגע מקביעת התחום יוכלו להביע את עמדתם לפני ההחלטה, וגם יוכלו לבקש לשנות תחום שיפוט לאחר שיקבע. עם זאת, בנוגע להתנחלות החדשה עמיחי, טענה הפרקליטות כי יש לדחות את העתירה, משום שתחום השיפוט של ההתנחלות החדשה כולל רק אדמות מדינה, וכי המיקום שנבחר יאפשר את הקמתו ב"עלות כלכלית נמוכה". אף שהודתה כי תחום השיפוט כולא מובלעות של אדמה פלסטינית פרטית, טענה הפרקליטות כי בעלי האדמות יוכלו לגשת אליהן בתיאום מראש ובהתאם למצב הביטחוני, ולכן אין פגיעה בזכויותיהם.

בעקבות תגובת המדינה, בדיון שהתקיים בנוגע לעתירה המליצו השופטים למחוק את העתירה, כאשר הם משאירים את האפשרות לעתור שוב במידה והמדינה אינה עומדת בהתחייבותה. בעקבות זאת העתירה נמחקה.

מצב העתירה: נמחקה בהמלצת השופטים