בג"ץ 6061/11 – ראש מועצת הכפר בית פוריק נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

מאז תחילת האינתיפאדה השניה החלו התנחלויות רבות בגדה המערבית בהרחבת "שטחי השליטה" שלהן על ידי מניעת גישה מפלסטינים לאדמותיהם. אחת הפרקטיקות הרווחות לשם כך היא גידור בלתי חוקי והפעלת אלימות מצד אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים המנסים להגיע לאדמתם.

על פי העתריה שהגיש יש דין בשמם של ראש הכפר הפלסטיני בית פוריק וארבעה מתושבי הכפר, כזה היה מצבם של תושבי הכפר, שההתנחלות איתמר הוקמה בסמוך לו. על פי העתירה, לאחר שורה של מעשי אלימות כלפי פלסטינים החל משנת 1996, עם הקמת מאחזי הגדעונים, וביתר שאת מאז תחילת האינתיפאדה השניה, החלו כוחות הצבא להרחיק את הפלסטינים מאדמותיהם אלא לתקופות המסיק, בתואנה שהצבא איננו מסוגל להגן על הפלסטינים מפני המתנחלים.

לטענת העותרים, בשנת 2004 ערך הצבא סיור לראשי המועצות של הכפרים הפלסטיניים הסמוכים לאיתמר, בו הודיע להם הצבא כי אל להם להגיע לאדמותיהם הסמוכות לגדר ההתנחלות משום שהצבא איננו מסוגל להגן עליהם. דברים אלו נאמרו בעל פה ולא נלווה אליהם כל צו חוקי כתוב. עם הזמן הורחבה מניעת הגישה של תושבי בית פוריק לאדמותיהם, והם נדרשו לתיאום מראש עם כוחות הצבא – מבלי שהוצג להם צו כתוב. בהיעדר צו כתוב, היכולת של התושבים לערער על פקודה ערטילאית שנמסרה בעל פה היתה מוגבלת.

בשנת 2010 פנו תושבי בית פוריק למפקד הצבאי באמצעות יש דין ותבעו ממנו למלא את חובתו החוקית להגן עליהם. לא התקבלה כל תשובה עניינית. לכן, ב-2011 עתרו ראש המועצה והתושבים לבג"ץ, בדרישה שבית המשפט יחייב את המנהל האזרחי, המועצה האזורית שומרון והאגודה השיתופית איתמר לפרק את המכשולים הפיזיים שהוצבו באופן בלתי חוקי באדמות הכפר ולוודא שתופעות של מניעת גישה בכוח ובאמצעות איסורי גישה לא חוקיים ייפסקו.

"ושוב מתברר, כבמקרים רבים של מניעת גישה בלתי חוקית בשטחים הכבושים – שרשויות אכיפת החוק מבזות את עצמן ואותנו. מניעת הגישה, המושגת תחילה באופן בלתי חוקי על ידי אזרחים ישראלים, מנועות מבעליהן – העותרים – להגיע לאדמותיהם ולעבדן. כל זאת בידיעתן המלאה של רשויות האכיפה", נכתב בעתירה.

בעקבות העתירה המדינה הודתה כי אכן נמנעה גישה מפלסטינים ללא צו חוקי, אול הבהירה כי אלוף הפיקוד יוציא צו סגירה שיבהיר מהם השטחים שלא ניתן להכנס אליהם. במרץ 2012 פורסם צו הסגירה, שאפשר לתושבי הכפר גישה למרבית אדמותיהם, ששטחן נאמד בכמה מאות דונמים. בספטמבר 2012 חזרו התושבים לעבד את אדמתם.

מצב העתירה: בעקבות הוצאת הצו העתירה נמחקה ובג"ץ פסק הוצאות בסך 7,500 ₪ לטובת העותרים.