נעתירה בדרישה להורות על הריסת מבנים, בג"ץ 2295/09 – ראש מועצת הכפר א-סאוויה נגד שר הביטחון

מועד הגשת העתירה: 12.3.2009

המאחז הבלתי חוקי והבלתי מורשה רחלים הוקם בשנת 1991, בתגובה לפיגוע שבוצע במקום כנגד אזרחים ישראלים. בפברואר 2009 הבחינו תושבי הכפר הפלסטיני א-סאוויה בתשעה מבנים חדשים – שתצלומי אוויר הראו שבנייתם החלה חודשיים קודם לכן – שנבנו על אדמות ציבור בלב המאחז. ראש המועצה פנה, באמצעות יש דין, למנהל האזרחי ולמשטרת ש"י, בדרישה שיפסיקו את העבודות. לאחר שלא התקבלה כל תשובה מהרשויות, לא נותר לראש הכפר ברירה אלא לעתור לבג"ץ בדרישה שבית המשפט ימנע את אכלוס הבתים ויורה למדינה להוציא ולממש צווי הריסה למבנים.

"שוב מתברר, כבמקרים רבים של בנייה בלתי חוקית ע"י מתנחלים בשטחים הכבושים, שרשויות אכיפת החוק מבזות את עצמן ואותנו. הבניה במאחז – חרף היותה בלתי חוקית (כמו כל בתי המאחז הנותרים) – נמשכת במלוא המרץ, במהירות שיא ובאין מפריע. וכל זאת בידיעתן המלאה של רשויות האכיפה, שנמנעות מלבצע חובתן האלמנטארית – למנוע ביזוי החוק ופגיעה ברכוש פרטי או, כמו במקרה שלנו, רכוש הציבור", נכתב בעתירה.

לאחר הגשת העתירה הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על המשך הבנייה, אכלוס הבתים או ביצוע עסקה בהם. בדצמבר 2012 חתם המפקד הצבאי על צו המכשיר את המאחז רחלים. בעקבות זאת בג"ץ הורה על מחיקת העתירה, תוך שהשופטים משאירים את הצו האוסר על אכלוס הבתים על כנו, עד לשינוי המצב התכנוני במאחז.

מצב העתירה: העתירה נמחקה

עתירה בדרישה להעמיד לדין את ראשי הארגון אמנה וההתנחלות רחלים, בג"ץ 5145/16 – ראש מועצת הכפר א-סוויה נגד פרקליט המדינה

מועד הגשת העתירה: 27.6.2016

על אף צו בית המשפט, שהתקבל במסגרת העתירה הקודמת, הבנייה ברחלים נמשכה. בעקבות זאת פנו העותרים למשטרה, שפתחה בחקירה בנושא. למרות שהיו ראיות רבות לכך שצו הביניים הופר, בהן הודאות של המשפחות שגרות במקום על כך שעברו לבתים לאחר הוצאת הצו ומידע שמסרו אנשי רחלים על מעורבותו הרבה של ארגון אמנה באכלוס הבתים, המשטרה החליטה לסגור את התיק ב-2013.

היחיד שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום היה מזכיר המאחז דאז, נועם שמבה, בגין הגשת תצהיר שקר, לאחר שהגיש לבית המשפט תצהיר שבו טען שכמה מהבתים אוכלסו לפני הצו של בג"ץ. הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום מאוחר יותר.

יש דין הגיש ערר על החלטת המשטרה לסגור את תיק החקירה, אך הערר נדחה ובעקבות זאת הוגשה העתירה לבג"ץ. בעתירה נטען כי הראיות שאספה המשטרה מראות באופן חד משמעי כי המעורבים פעלו כדי לרוקן את צו בית המשפט מתוכן ושיקרו על כך לבית המשפט. כמו כן, נכתב שהמשטרה לא אספה מסמכים ממשרדי חברת אמנה, למרות שיכלו לשמש כנגד הנחקרים.

לעתירה צורף מכתב שנשלח בנובמבר 2009, חצי שנה לאחר צו בית המשפט, ממזכירות רחלים לאחת המשפחות שהתכוונה לעבור להתגורר בבתים נשואי העתירה. במכתב נכתב כי "אכלוס הבתים הוא הכרחי מכמה סיבות, שאפרט רק שתיים מהן: בראש ובראשונה, ברגע שאתם תעברו לבתים אלו נוכל לקלוט משפחות חדשות ליישוב. בנוסף בתים אלו אמורים להיות מאוכלסים וכך הם מדווחים, במידה ותיערך ביקורת בעניין ויתברר שהם לא – הסטאטוס שלהם יכול להשתנות".

לעמדת יש דין, החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה זו היא המשך של מתן חסינות גורפת לאזרחים ישראלים המעורבים בבנייה הבלתי חוקית בגדה המערבית. אולם מקרה זה בלתי סביר באופן קיצוני לנוכח העדויות שאספה המשטרה.

בתגובת המדינה נטען כי אין מקום להתערבות של בית המשפט בהחלטה המקצועית של המשטרה והפרקליטות שלא להגיש כתבי אישום. בתגובה נכתב כי אמנם מדובר בחדשות לביצוע עבירות חמורות, אולם ההחלטה שלא להגיש כתבי אישום התקבלה לאחר חקירה מורכבת ומתמשכת, שבסיומה הדרגים המקצועיים הגיעו למסקנה כי אין סיכוי סביר להרשעה. עוד נכתב, כי העובדה שהוחלט להסדיר את מעמד הקרקע ולא להרוס את המבנים משפיעה על ההליך הפלילי.

בנובמבר 2017 נמחק התיק בהמלצת שופטי בג"ץ, שקבעו כי רק במקרים נדירים ניתן להורות לפרקליטות להגיש כתב אישום לאחר שחקירה הסתיימה מחוסר ראיות, ומקרה זה אינו עונה על הדרישות.

מצב העתירה: נמחקה