משנת 2005 ועד נובמבר 2018 יש דין סייע להגשת 68 תלונות בעקבות אירועי עבריינות אידיאולוגית בעיר חברון, שבמסגרתם פגעו אזרחים ישראלים – לרוב מתנחלי חברון – בפלסטינים. חשוב לציין כי יש דין לא מתעד את כלל האירועים שהתרחשו, אלא את אלה שמובאים לידיעתו ושבהם מתבקש הארגון להעניק סיוע משפטי לקורבנות עבירה.

42 מתוך התלונות היו אירועי אלימות שכללו תקיפה אלימה, מכות, איומים, יידוי אבנים ואף ירי. יתר האירועים עסקו בפגיעה ברכוש, הסגת גבול, פלישה לאדמות חקלאיות ועוד.

לעומת הנתונים בכלל הגדה המערבית, שיעור אירועי האלימות בחברון הוא גבוה במיוחד: בעוד שבכלל הגדה המערבית שיעור אירועי האלימות שתועדו על ידי יש דין הוא 35%, בחברון כ-62% מכלל האירועים שתועדו היו אירועי אלימות. ניתן להניח כי הדבר נובע מהסיטואציה הייחודית לחברון שבה תושבי העיר הפלסטינים והמתנחלים היהודים חיים באותו מרחב.

ניתוח המידע והנתונים שלנו לגבי אירועי האלימות והפגיעה ברכוש בחברון והטיפול של מערכת אכיפת החוק בהם, מראה שהצבא אינו פועל להגנה על תושבי חברון הפלסטינים מפני פגיעת המתנחלים, ואינו מעניש חיילים ש"עומדים מנגד" בעת אירועים אלימים למרות שמחובתם ובסמכותם לעצור את הפוגעים. יתר על כן, מערכת אכיפת החוק – המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט – כושלת בכל הנוגע למיצוי הדין עם העבריינים.

האחריות למצב הזה מונחת על כתפיהן של ממשלות ישראל, שלאורך השנים מובילות מדיניות סלחנית כלפי תופעת אלימות מתנחלים, ואינן פועלות למיגורה. התוצאה היא כישלון גורף של ישראל בכל הנוגע להגנה על פלסטינים מפני אזרחים ישראלים הפוגעים בגופם וברכושם.