כבר בשנת 2001, קבע הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) כי הרוגר ותחמושת 0.22 המשמשת אותו, אינם יכולים להיחשב כאמצעי לפיזור הפגנות וכי הוראות הצבא בדבר פתיחה באש ברוגר מחמירות וזהות לפתיחה בירי חי באמצעות רובי סער. עם זאת, מאז ועד היום חיילים ושוטרים ישראלים הרגו עשרות פלסטינים ופצעו קשה רבים אחרים באמצעות רוגר, במהלך אירועים שאינם נחשבים כלחימה אלא כהפרת סדר.
דרך סיפורם של קומץ מהקורבנות הצעירים שלשווא איבדו את חייהם בגלל התרת השימוש בנשק זה, דוח זה, מבקש לחשוף את המדיניות הרצחנית של השימוש הבלתי מוצדק בירי רוגר. בחינת מקרי הבוחן המובאים בדוח זה, לרבות חומרי החקירה שהתקבלו על ידי יש דין, מראים כי השימוש ברוגר כאמצעי לפיזור הפגנות, הינו פרקטיקה נפוצה המגובה על ידי מדיניות הצבא והמשטרה. יתרה מזאת, העובדה שמדובר בנשק בעל פוטנציאל קטלני מוכח איננה מוטמעת כלל בקרב חיילים ושוטרים, ואלו עודם סבורים כי מדובר באמצעי נוסף לפיזור הפגנות, שאיננו קטלני, ולכן משתמשים בנשק באופן חופשי יותר.
הדוגמאות המובאות בדוח זה מלמדות על נוהג רווח, במסגרתו צלפים ישראלים יורים בפלסטינים בהעדר כל סימן המעיד על סכנה ממשית לחייהם של אנשי כוחות הביטחון או של אזרחים. מחומרי החקירה שהועברו לידי יש דין עולה כי פקודות הצבא מתירות ירי לעבר מי שהוגדר כ"מסית מרכזי" במהלך הפגנות ואירועים בעלי אופי דומה, גם כאשר לא נשקפת ממנו סכנת חיים מיידית. בנוסף מדיניות הצבא מתירה ירי קטלני ללא אזהרה כלפי מי שלכאורה חיבלו בגדר ההפרדה במטרה לחצות אותה הגם שאינם מסכנים איש ומשלמים על "עבירה" זו בחייהם.
הוראות הפתיחה באש, המתירות ירי במגוון רחב של אירועים בהם לא בהכרח קיימת סכנה לאנשי כוחות הביטחון הישראליים, מבקשות למעשה להגן משפטית על חיילים ושוטרים אשר הרגו פלסטינים, ולפטור אותם מהליך פלילי. ואולם, השימוש בירי חי לרבות רוגר במצבים בהם לא נשקפת סכנת חיים ברורה ומיידית, מנוגד לדין המתקיים במסגרת של אכיפת חוק הנפרשת על פני אירועים שאינם אירועי לחימה.
מהחיילים והשוטרים בשטח דרך הקצינים האמונים על הוראות הפתיחה באש והטמעתן ועד מערכת אכיפת החוק הצבאית הפועלת לטיוח מקרי ההרג של פלסטינים, מערכת הביטחון הישראלית מפגינה זלזול פושע ביחס לחייהם של פלסטינים. רובה רוגר הוא נשק קטלני לכל דבר ועניין, ירי צלפים באמצעותו איננו שקול לאמצעי לפיזור הפגנות.
על מערכת הביטחון הישראלית לחדול לאלתר מהשימוש בירי חי, לרבות ברובה רוגר, במהלך הפגנות וניסיונות חציית הגדר. אירועים שעליהם חל הדין במסגרת של אכיפת חוק המגבילה את השימוש בכוח קטלני ודורשת את קיומן של תנאים ברורים לפתיחה בירי. הטשטוש שמדינת ישראל עושה, בין אירועי לחימה לאירועים פליליים, ובהתאמה בין אזרחים ללוחמים, מנוגד לדין ומוביל בהכרח להרג של חפים מפשע.