עשר שנים לאחר פרסום דו"ח המאחזים של עו"ד טליה ששון, פורסם הדו"ח "מתחת לרדאר: המדיניות השקטה של הכשרת מאחזים בלתי מורשים והפיכתם להתנחלויות רשמיות" שחיברו יש דין ופורום הזכויות (The Rights Forum). הדו"ח הצביע על שינוי דרמטי במדיניות ממשלת ישראל בנוגע להקמת התנחלויות חדשות ולמאחזים הבלתי חוקיים בגדה המערבית.
הדו"ח הראה שהחל משנת 2011, לצד המסלול הרשמי והידוע של קידום תכניות בנייה בהתנחלויות ואישורן על ידי הממשלה, ישראל מקדמת במסלול צדדי ונסתר בנייה והרחבה של שטחי השליטה שלה בגדה, באמצעות הכשרה רטרואקטיבית של עשרות מאחזים שנבנו באופן לא חוקי, בחלקם על שטח פרטי של פלסטינים. נכון לזמן כתיבת הדו"ח, רבע מהמאחזים (25 מתוך 100) הוכשרו או נמצאים בהליכי הכשרה.
מרבית המאחזים הבלתי מורשים הוקמו מאמצע שנות התשעים ועד אמצע שנות ה-2000. מדינת ישראל אפשרה את הקמת המאחזים, ומימנה תשתיות, מבני ציבור והגנה עליהם. בד בבד המשיכה ישראל להצהיר בפני בית המשפט העליון כי בכוונתה לאכוף את החוק ולפנות את המאחזים הבלתי מורשים לפי סדר עדיפויות שהציגה.
ישראל אף נטלה על עצמה לאורך השנים התחייבויות בינלאומיות להקפיא את הבנייה בשטחים ולפרק את המאחזים הבלתי חוקיים – בעיקר בעקבות תכנית "מפת הדרכים" לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהוצגה על ידי הקוורטט באפריל 2003 – שאחד מעיקריה היה פירוק מאחזים שהוקמו אחרי מרס 2001. בפועל, מאז הקמתם, מאחזים ספורים בלבד פונו על ידי המדינה.
ב-2008 הצהירה המדינה בפני בג"ץ (בג"ץ 9051/05 – "שלום עכשיו" נגד שר הביטחון ואחרים) כי בכוונתה לאכוף את החוק ולפנות מאחזים, בהתאם לסדרי עדיפויות שהציגה. עמדה זו יושמה במקרים בודדים בלבד, אולם היא שיקפה ברמה ההצהרתית מדיניות הרואה במאחזים הפרת חוק מתמשכת שיש לפעול להפסקתה והכרה בחובתה של ישראל להגן על זכויות הקניין של פלסטינים, שעל אדמותיהם נבנו המאחזים.
הדו"ח "מתחת לרדאר" הצביע על השינוי שחל החל מ-2011 במדיניותה הרשמית של ישראל בכל הנוגע למאחזים בלתי חוקיים, ממנו עולה כי מדינת ישראל אימצה בשנים האחרונות מדיניות סמויה מן העין, שעיקרה הקמת התנחלויות חדשות או הרחבה של התנחלויות קיימות באמצעות הכשרה רטרואקטיבית של מאחזים.
בין 2011 למועד פרסום הדו"ח הוכשרו 13 מאחזים והבנייה בהם הולבנה – ארבעה מהם הפכו לשלוש התנחלויות עצמאיות ותשעה נוספים הוכשרו כשכונות בהתנחלויות קיימות, אף שבפועל חלקם ממשיכים לתפקד כיישובים עצמאיים. בעת פרסום הדו"ח 12 מאחזים נמצאו בשלבים שונים של הליך ההכשרה, לאחר שהדרג המדיני הורה לקדם את הכשרתם למרות אי חוקיותם.
ההתנחלויות והמאחזים הם מקור לפגיעה רב-ממדית בזכויות האדם של הפלסטינים החיים בגדה המערבית, במיוחד אלה המתגוררים בכפרים הסמוכים להם. השלמה עם קיומם של המאחזים והפיכתם ללגיטימיים משמעה מתן הכשר לפגיעה מתמשכת ונרחבת בגופם ובקניינם של עשרות אלפי פלסטינים. אלפי אזרחים ישראלים מקבלים פרס בדמות הכשרה בדיעבד של נקודות היישוב והמבנים שהקימו בניגוד לחוק, ובמקרים רבים תוך פגיעה בזכויותיהם של פלסטינים, גזל קרקעות, מעשי אלימות ומעשי עבריינות אחרים.