מתחת לפנס

מח”ש חקרה בשקדנות תלונה על אלימות משטרתית, ושכחה פרט קטן אחד: להסתכל בתמונות שסיפק המתלונן

בדצמבר 2014 נערכה הפגנה סמוך למחסום המנהרות שעל כביש 60 בדרך לירושלים, במחאה על מותו של השר הפלסטיני זיאד אבו עין. האחרון מת שלושה ימים קודם לכן, ביום זכויות האדם הבינלאומי, זמן קצר לאחר שצולם כששוטר מג"ב חונק אותו במהלך הפגנה כנגד המאחז הבלתי מורשה עדי עד.

במהלך הפגנת המחאה, סיפר אחר כך יוסף עבד אלחמיד אחמד חמדן אבו מאריה, ניגש אליו שוטר מג”ב וללא כל התגרות מצידו של אבו מאריה, הכה אותו בחוזקה בחזהו. אבו מאריה איבד את הכרתו ופונה לבית חולים.

כשלושה שבועות לאחר מכן, הגיש אבו מאריה תלונה למח”ש כנגד השוטר שתקף אותו. התלונה לוותה במסמכים הרפואיים שמעידים על הטיפול שקיבל. בעת הגשת התלונה, ציין אבו מאריה שברשותו תמונות המזהות את החשוד בתקיפתו.

מח”ש אמנם נזקקה לארבעה חודשים כדי לזמן את אבו מאריה לעדות, אבל ייאמר לשבחה שלאחר מכן היא פעלה במהירות וכמעט ביעילות. החוקר בתיק פנה לאחראי על מצלמות האבטחה במחסומים ב-27.5, יומיים אחרי העדות של אבו מאריה, אך זה השיב לו שלמרבה הצער, המידע השמור במצלמות נמחק לאחר כשבועיים – ובשלב זה כבר חלפה חצי שנה מאז התקיפה. בעסה. זה היה יכול להיות מידע מועיל.

לאחר מכן, מראיין החוקר בחריצות שורה של עדים: שוטרים שלא ראו כלום, שוטר שטוען שאבו מאריה “עשה את עצמו”, אזרח שלא ראה כלום ואזרח שהעיד שאבו מאריה אכן הותקף ללא כל סיבה. לאחר החקירה הזו – שעצם קיומה ראוי לציון, בהתחשב בכך שמח”ש סוגרת שליש מתיקי החקירה בלי שום חקירה – הגיע החוקר למסקנה שאין בידיו אפשרות לזהות חשוד. הוא סוגר את התיק בעילה שמוכרת לעייפה לכל מי שקורא את הבלוג הזה, "עבריין לא נודע".

רגע!

נריץ אחורה לתלונה הראשונית שהגיש אבו מאריה בינואר 2015. הוא אמר בפירוש שבידיו תמונות של השוטר שתקף אותו. הוא גם משוכנע שציין את קיומן במהלך העדות שמסר לחוקר במאי 2015. אף על פי כן, החוקר לא טרח לעיין בהן.

אחד התפקידים הפחות צפויים של ארגוני זכויות אדם בעשור האחרון הוא אספקת ראיות לרשויות אכיפת החוק. אנחנו והאנשים הטובים בארגוני זכויות האדם האחרים עוסקים בכך פעם אחר פעם. אנחנו תמיד שמחים להעמיד לרשות הרשויות את הראיות שהם לא הצליחו לאסוף ושנמצאות בידינו (מבלי שנדרש מאיתנו מאמץ מיוחד להשיגו), וכך גם עשינו גם הפעם: בחודש אפריל האחרון הגישה עו"ד אמילי שפר עומר-מן מהצוות המשפטי שלנו ערר בשמו של אבו מאריה על ההחלטה לסגור את החקירה מבלי לעיין בתמונות. היא צירפה לערר את התמונות, לנוחות החוקרים.

עכשיו אנחנו מקווים שבמח”ש יבינו שיש בעיה מסוימת בטענה שלא ניתן להצביע על חשוד כאשר יש תמונות של החשוד לכאורה; אנחנו מקווים שהם יפעלו במהירות לזהות ולאתר את החשוד – החוקר החרוץ בתיק כבר זיהה את היחידות של מג”ב שפעלו בשטח בזמן ההפגנה – ואז יעשו את פעולות החקירה הנדרשות האחרות כדי למצות את הדין.

הנה, מח”ש. התמונות עלינו. הכדור עכשיו במגרש שלך.