בדו"ח המקיף "מראית חוק: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית", שהוא תוצאה של מעקב ומחקר מתמשך שיש דין מקיים בנוגע לטיפולם של צה"ל ושל משטרת מחוז ש"י באלימות של אזרחים ישראלים נגד פלסטינים, משרטט יש דין תמונה קשה של הימנעות שיטתית מצד רשויות האכיפה הישראליות מאכיפת החוק על אזרחים ישראלים התוקפים פלסטינים בגדה המערבית ופוגעים ברכושם.

אלימות של אזרחים ישראלים נגד תושבים פלסטינים ופגיעה ברכושם הן תופעות יומיומית בשטחים הכבושים זה שנים רבות. אולם, בכל שלבי תהליכי אכיפת החוק שבוחן הדו"ח התגלו כשלים חמורים. בשלב ביצוע העבירה נצפתה לעתים קרובות תופעת עמידה מנגד – כלומר, התעלמות של חיילים שנכחו במקום מביצוע העבירה על ידי אזרחים ישראלים והיעדר ניסיון מצד החיילים לעכב חשודים ולמסור אותם לידי המשטרה; בשלב הגשת התלונה מוערמים על התושבים הפלסטינים המבקשים להתלונן קשיים פיזיים ובירוקראטיים משמעותיים.

המיוחד בדו"ח הוא שהוא חשף לראשונה בפומבי את הכשלים ואת הליקויים בשלב החקירה של התלונות שהוגשו למשטרת מחוז ש"י, המחוז האחראי על חקירת עבירות של ישראלים בגדה המערבית. מדובר במחוז הגדול ביותר של משטרת ישראל מבחינה טריטוריאלית, אולם הוא סובל ממחסור בכוח אדם ובתקציב: רק 5.67% משוטרי משטרת ישראל שירתו בו בעת פרסום הדו"ח ותקציבו הווה רק כ-2.5% מכלל תקציב המשטרה. בנוסף, המחוז סובל משורה של בעיות מבניות אחרות. בין השאר, היות והמחוז מצוי בשטח כבוש, שבו הצבא מייצג את סמכויות הריבון, כפיפות מחוז ש"י לצה"ל מביאה לעתים גם להתערבות של קציני צה"ל או אנשי המנהל האזרחי בחקירות המשטרה.

הדו"ח בחן 92 תיקי חקירה שאחריהם עקב יש דין – רובם בשנים 2005 ו-2006, אך חלקם גם בשנים קודמות – ומצא כי בלמעלה מ-90% מהתלונות והתיקים שבהם הסתיימה החקירה לא הוגשו כתבי אישום; 96% מתיקים הנוגעים להסגת גבול (בכללם תיקי פגיעה בעצים) שהחקירה בעניינם הסתיימה נסגרו ללא הגשת כתבי אישום; 100% מתיקי הרכוש שבהם נסגרה החקירה נסגרו ללא הגשת כתבי אישום; 79% מתיקי התקיפה שנסגרו, גם הם נסגרו ללא כתב אישום; כ-5% מהתיקים שנבחנו אבדו למשטרה.

הדו"ח, הראשון שנכתב על ידי יש דין, עמד על שורה של תקלות חקירה שתועדו על ידי מתנדבי ועובדי הארגון לאורך השנים, בהן: היעדר מסדרי זיהוי; היעדר בדיקה של אליבי שמספקים חשודים; סגירה של תיקי חקירה ללא העמדה לדין על אף שהצטבר חומר חקירה המצריך העמדה לדין; תוכן תיקי החקירה דל לעתים מאד, דבר המצביע על סגירה חפוזה של התיק סמוך לקבלת התלונה.