מנכסים את העבר - השימוש שעושה ישראל באתרים ובממצאים ארכיאולוגיים בגדה המערבית

הדו"ח – "מנכסים את העבר – השימוש שעושה ישראל באתרים ובממצאים ארכיאולוגיים בגדה המערבית", שחובר בעקבות פרויקט משותף של יש דין ועמק שווה, מציג ומנתח את מדיניות הארכיאולוגיה של ישראל בגדה המערבית, ואת השפעתה על זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים.

שטחי הגדה המערבית משופעים בעתיקות ובשרידים ארכיאולוגיים – זכר להיסטוריה עשירה ומגוונת שידע האזור. הארכיאולוגיה אמנם חושפת אירועים וסיפורים הנטועים בעבר, אולם יש לנרטיב ההיסטורי חשיבות מכרעת בגדה המערבית, הנתונה תחת כיבוש ישראלי מאז 1967. הדו"ח מראה כיצד באמצעות הארכיאולוגיה מבקשת ישראל להוכיח את זיקתה ההיסטורית, הדתית והתרבותית לגדה המערבית, ומצדיקה כך את המשך מדיניות הגזל, הכיבוש והשליטה הישראלית בשטחים.

הדין הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש להגן ולשמור על אתרים וממצאים ארכיאולוגיים בשטח הכבוש. עם זאת, פעילות בתחום הארכיאולוגיה אמורה להיות מוגבלת באופייה ובהיקפה ומותרת רק לשם הצלת הנכסים הארכיאולוגיים כאשר נשקפת להם סכנה. על פעילות זו להיעשות בשיתוף האוכלוסייה המוגנת ולטובתה, וחל איסור לבצע שינויים ארוכי טווח.

אולם, ניתוח המדיניות הארכיאולוגית של ישראל בגדה המערבית חושף, כי ישראל נוטלת לעצמה סמכויות רחבות תוך הפרה של הדין הבינלאומי. כל היבט של הפעילות הישראלית בתחום הארכיאולוגיה בגדה נועד לשרת את התפיסה המנכסת, שלפיה זיקה היסטורית של אתרים ארכיאולוגיים ליהדות מקנה למדינת ישראל זכויות יתר בהם, ומצדיקה את שליטתה באתרים ובממצאים שנתגלו בהם.

השליטה הישראלית באתרים הארכיאולוגיים מאפשרת הדרה פיזית של פלסטינים מהאתרים ומהעתיקות באמצעים שונים, באופן שמוביל להחלשת הזיקה בין הפלסטינים לבין מורשתם. בנוסף, השליטה הזאת מאפשרת לישראל לעצב את הנרטיב ההיסטורי שהאתרים מספרים, באופן שמבליט ומפאר את הזיקה של עם ישראל אליהם, ומטשטש את חלקם של עמים ותרבויות אחרים, שגם הם חלק מההיסטוריה ומהסיפור של האזור.

מדינת ישראל חוטאת לתפקידה כ"נאמן", שנכסי התרבות מופקדים בידיו למשמורת זמנית. מדיניותה ופעולותיה של ישראל מנוגדות לטובתם של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית, מפירות את הדין הבינלאומי ופוגעות בזכויות התרבותיות והפוליטיות של הפלסטינים.