קורבנות פלסטינים של עבירות מצד אזרחים ישראלים נמנעים במקרים רבים מהגשת תלונה במשטרה. בשנת 2013 החל יש דין לתעד באופן מקיף אירועים שבהם נפגעי עבירה פלסטינים בחרו שלא להגיש תלונה במשטרה. מתוך 413 אירועי עבריינות אידיאולוגית שתועדו על ידי הארגון בשנים 2015-2013, בכ-30% מהמקרים נפגעי העבירה ציינו במפורש כי אינם מעוניינים להתלונן במשטרת ישראל. בדף נתונים שפרסמנו ב-2016 מפורטים עובדות ונתונים לגבי תופעת ה"לא מתלוננים", וכן המלצות הארגון לשיפור אמיתי באיכות החקירות ובאפקטיביות שלהן ומיצוי הדין עם העבריינים.

המגמה של שיעור גבוה של נפגעי עבירה פלסטינים שמחליטים שלא להתלונן במשטרה נמשכת על פני שנים. בין ינואר 2018 למרץ 2021 תיעד יש דין 416 אירועי עבריינות אידיאולוגית, כ-43% מקורבנות העבירה באירועים אלה ציינו במפורש כי אינם מעוניינים להתלונן במשטרת ישראל.

צפו בסרטון:

הסיבות לחוסר הנכונות מצד פלסטינים להגיש תלונה מגוונות;  כ-51% מנפגעי העבירה ציינו כי הסיבה היא חוסר אמון ברשויות אכיפת החוק הישראליות; כ-21% ציינו כי הם חוששים שהגשת תלונה תפגע בהם או בבני משפחתם; כ-5% הצהירו שהם מעוניינים להתלונן אך ורק דרך הרשות הפלסטינית או מתנגדים באופן עקרוני לשיתוף פעולה עם רשויות ישראליות; כ-1% התייאשו מתהליך הגשת תלונה במשטרה; היתר לא התלוננו במשטרה מסיבות שלא ידועות לנו.

העובדה שפלסטינים רבים נמנעים מלהגיש תלונה במשטרה ידועה לרשויות אכיפת החוק מזה שנים רבות ונזכרה בכל אחד משלושת הדו"חות הרשמיים של ישראל שעסקו באכיפת החוק בגדה המערבית – דו"ח קרפ (1982), דו"ח שמגר לעניין הטבח במערת המכפלה בחברון (1994) ודו"ח המאחזים של טליה ששון (2005).

המציאות בגדה המערבית היא שכמעט ולא נפתחות חקירות ביוזמת המשטרה. לכן, כל עוד פלסטינים לא מגישים תלונות בעצמם רשויות האכיפה אינן יודעות, או בוחרות לא לדעת, מה המצב בשטח, ואין טיפול אמיתי בעבריינות אידיאולוגית מצד ישראלים ואין הגנה על זכויות הפלסטינים. חובתה של ישראל לטפל בתופעה זו ולחזק את מערכת אכיפת החוק בשטחים הכבושים.

המלצות יש דין:

  1. יש לפעול להגברת הנגישות של קורבנות עבירה פלסטינים לתחנות המשטרה ולהקל ככל שניתן על תהליך הגשת התלונה, כולל קיצור זמני ההמתנה לליווי ובתחנה, וזמינות חוקרים וחוקרות דוברי ערבית.
  2. יש להבטיח כי חוקרי המשטרה ינהגו במתלוננים ובעדים בכבוד. בכלל זאת, יש לטפל באופן נחוש בתלונות על התעמרות או קשיים שחוו מתלוננים בעת הגשת התלונה ומסירת עדותם במשטרה.
  3. על הרשויות לפעול להזמת החשש שהובע על ידי פלסטינים רבים ולאורך שנים כי תלונה במשטרה עלולה לגרום לביטול היתרי כניסה לישראל או לפגוע בסיכוי להשיג היתר כזה בעתיד. על משטרת ישראל וצה"ל להבהיר באופן ברור וחד-משמעי כי לא ננקטות כל סנקציות נגד פלסטינים המגישים תלונה במשטרה או במצ"ח. ברור שאם ישנו שמץ של אמת בטענות אלו, הדבר חמור ביותר וחותר נגד העיקרון הבסיסי של אכיפת החוק, וחובה על הרשויות לחדול מנוהג זה.