ב-18 במאי 2018 החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם למנות ועדה בינלאומית עצמאית לבדיקת חשדות להפרה של החוק הבינלאומי ההומניטרי ודיני זכויות האדם הבינלאומיים בעקבות תגובת הצבא להפגנות האזרחיות הגדולות שהחלו ב-30 במרץ 2018 סמוך לגדר רצועת עזה ("צעדות השיבה"). (החלטה S-28/1). לחברי ועדת הבדיקה מונו המשפטנים שרה חוסיין (בנגלדש), קא'ארי בטי מורונגי (קניה) והיו"ר סנטיאגו קאנטון (ארגנטינה).

הוועדה פנתה ליחידים, קבוצות וארגונים, ובהם גם ליש דין, בקריאה להגיש מידע ומסמכים רלוונטיים לנושא הבדיקה ולהעיד בפניה.

בנובמבר 2018 יש דין הגיש לוועדה מסמך המבוסס על פעילותו ובו מידע ונתונים רלוונטיים לתחומי הבדיקה של הוועדה. המסמך כולל שני חלקים: חלקו הראשון עוסק בחוקיות הוראות הפתיחה באש שלפיהן פעלו הצלפים הישראלים שהוצבו בגבול ישראל-עזה אל מול אירועי "צעדות השיבה" ובתיזה המשפטית שקידמה ישראל כדי להצדיקם, כפי שהוצגה על-ידי פרקליטות המדינה בפני שופטי בג"ץ; חלקו השני עוסק בנתוני יש דין על חקירה והעמדה לדין של חיילים החשודים בפגיעה בפלסטינים וברכושם בגדה המערבית ובעזה, ומטרתו לספק הקשר רחב יותר לפעילותה ותפקודה של מערכת אכיפת החוק הצבאית.

ב-3.12.18 היועץ המשפטי של יש דין, עו"ד מיכאל ספרד, העיד בפני הוועדה. עדותו התבססה על המסמך שהוגש ועל המידע שכלול בו.

ככל ארגון זכויות אדם יש דין פועל להפסקת הפרות של זכויות אדם, הן באמצעים משפטיים (ולכן עתרנו עם ארגונים אחרים לבג"ץ בדרישה לשנות חלקים מהוראות הפתיחה באש שהתירו פגיעה קטלנית באנשים בשעה שהם אינם מסכנים אישית חיי אחרים) והן באמצעות הפצת המידע שבידו בישראל ובעולם.

בכל הנוגע לפגיעה בפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, שבהם חיים מיליוני אנשים שאינם נהנים מזכויות אזרח ומצויים תחת כיבוש ו/או מצור ישראלי, אנחנו מאמינים שלקהילה הבינלאומית אחריות וחובה מיוחדת לעשות שימוש בכלים הדיפלומטים שבידיה כדי לוודא שישראל תפעל כחוק ושזכויות הפלסטינים יכובדו. ביש דין מקווים שהבאת מלוא הנתונים שבידיו בפני מנגנון הבדיקה של האו"ם תתרום להפחתת הפגיעה בזכויות אדם באזורנו.

המידע שהועבר לוועדה במסמך הכתוב ובעדות בעל-פה, מבוסס על עתירה לבג"ץ שיש דין  והאגודה לזכויות האזרח הגישו יחד עם הארגונים גישה והמוקד להגנת הפרט בדרישה להצהיר שחלקים מהוראות הפתיחה באש שבהם הצבא עושה שימוש בהתמודדותו עם ההפגנות בעזה מפירות את דיני הפעלת הכוח הקבועים במשפט הבינלאומי; ועל דף נתונים שפרסמנו במרץ 2018 בנוגע לאכיפת החוק על חיילים שחשודים שפגעו בפלסטינים או ברכושם. (רוב המידע שנכלל בדף הנתונים נסמך על נתונים רשמיים שנמסרו ליש דין מדובר צה"ל). העתירה ודף הנתונים פורסמו, וזמינים לקריאה באתר שלנו, וכך גם המסמך המלא שהועבר לוועדה (בעברית).

ב-28.2.2019 פרסמה הוועדה את מסקנותיה:

  • הוועדה קבעה שכלל המפגינים היו לא חמושים וברובם הגדול לא אלימים ולפיכך יש לסווג את האירועים כהפגנות אזרחיות ולא כאירועים צבאיים ולכן הכללים החלים בעימות מזוין ובמלחמות לא חלים. בהתאם לכך הצבא היה צריך להתמודד עם הפרות סדר על פי הכללים של אכיפת חוק.
  • הוועדה מצאה כי ישנו חשד לביצוע הפרות חמורות של המשפט הבינלאומי, בין היתר הוועדה מצאה שישנו חשד סביר לכך שצלפים ישראלים ירו במכוון בילדים, בידיעה שמדובר בילדים. כמו כן מצאה הוועדה כי אש חיה נורתה גם כלפי בעלי מוגבלויות, עיתונאים ופרמדיקים.
  • הוועדה קבעה שהוראות הפתיחה באש, שבג"ץ נמנע מלהתערב בהן, הן לא חוקיות מאחר והן מאפשרות ירי חי על מי שמוגדר מסית מרכזי גם אם יוצר סכנת חיים מיידית לאחרים.
  • הוועדה קוראת לישראל לחקור את כל אירועי ההרג והפציעה כתוצאה מאירועי "צעדות השיבה", בכדי לקבוע האם בוצעו פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות, ולמצות את הדין עם האחראים.
  • במקביל, הוועדה ממליצה שנציב זכויות האדם של האו"ם יעביר את חומרי החקירה שאספה, ובהם חומרים הנוגעים לדבריה נגד קובעי מדיניות, ממונים אזרחיים, מפקדי צבא, מנסחי הוראות הפתיחה באש וחיילים המעורבים לכאורה בהפרות הנטענות לידי המנגנונים המשפטיים הבינלאומיים, כולל בית המשפט הבינלאומי הפלילי, בכדי שאלה יבצעו חקירות אמינות ועצמאיות.
  • הוועדה ממליצה שהמדינות החברות באו"ם ישקלו להפעיל סנקציות כגון איסור כניסה למדינות, הקפאת נכסים כלפי יחידים שהוועדה זיהתה כאחראים.
  • הוועדה ממליצה למדינות החתומות על אמנת ז'נבה וחוקת רומא (חוקת בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג) לפעול בהתאם לחובתן ולהפעיל סמכויות פליליות ולעצור או להסגיר יחידים החשודים בביצוע הפשעים הבינלאומיים שתוארו בדוח, וכן את אלה שהורו על ביצועם.

הוועדה המליצה שהחומרים שאספה ובהם גם זיהוי של חשודים ספציפיים יועברו על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם לבית המשפט הפלילי הבינלאומי לצורך החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית. המלצה זו, כמו ההמלצות האחרות של הוועדה, תידון במועצת זכויות האדם של האו"ם (הגוף הפוליטי שמינה את הוועדה) במהלך ישיבתה שתחל ב-18.3.2019.

גם אם יוחלט להעביר את החומרים, לתובעת של בית המשפט הפלילי הבינלאומי יש שיקול דעת והיא מחליטה באופן עצמאי האם ובאילו מקרים לפתוח בחקירות. מניסיון העבר, החלטות כאלה לוקחות שנים רבות, ולדוגמה טרם הוכרע האם לפתוח בחקירה בעקבות התלונות של הרשות הפלסטינית כלפי ישראל על פשעים שבוצעו לטענתה במבצע צוק איתן בשנת 2014.