בג"ץ 3003/18 יש דין – מתנדבים לזכויות האדם נ. ראש המטה הכללי של צה"ל

מועד הגשת העתירה: 15.4.2018

בהפגנות בגבול ישראל – רצועת עזה בסוף מרץ 2018 ותחילת אפריל נהרגו עשרות מפגינים מירי צלפים ומאות נפצעו מירי חי. ב-15 באפריל הגיש יש דין עתירה דחופה לבג"ץ, יחד עם האגודה לזכויות האזרח וארגוני זכויות האדם גישה והמוקד להגנת הפרט, בדרישה שבית המשפט יורה על ביטול הוראות פתיחה באש שמתירות לחיילים לירות ירי חי על מפגינים בגבול בין ישראל לרצועת עזה שאינם מסכנים את חיי החיילים.

בעתירה נטען כי למיטב ידיעת העותרים, הוראות הפתיחה באש המתייחסות לעזה מתירות לחיילים לירות ירי חי על מפגינים המסווגים על-ידם כ"מסיתים מרכזיים" או "מפירי סדר מרכזיים", גם בשעה שאלו אינם מסכנים באופן ממשי ומיידי חיי אדם. כמו כן, הוראות הפתיחה באש מתירות לחיילים לירות על מפגינים רק בשל קירבתם לגדר הגבול (מהצד העזתי) גם אם אינם מסכנים חיי אדם.

העותרים טענו כי אין איסור לקיים הפגנות בעזה, ואם במהלך ההפגנות ישנם אירועים של אלימות או ניסיונות לחצות את הגדר, אירועים אלה בלבד מהווים הפרות סדר אזרחיות, ולכן על פי חוק ניתן לעשות שימוש בירי רק כאשר קיימת סכנה מיידית לחיי אדם. כמו כן, גם אם מתייחסים לאזור הפגנות כאל אזור לחימה בשל עימות בין ישראל לחמאס, ההפגנות עצמן אינן חלק מלחימה ולא חלים עליהן דיני לחימה.

בנוסף, נטען כי לנוכח טענת המדינה שישראל אינה בגדר כובש בעזה מאז ההתנתקות, לצבא אין סמכות חוקית להכריז על שטח בצד העזתי כשטח סגור. בוודאי שאין לצבא סמכות לירות על הנכנסים לשטח זה רק בשל כניסתם אליו.

העתירה מצטטת את הקוד האתי של הצבא, בו נכתב כי חיילים לא ישתמשו בנשק כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים. העותרים מבהירים בעתירה כי "הכללים הבינלאומיים בדבר שימוש בנשק קובעים כי שימוש בכוח קטלני יעשה אך ורק לשם הגנה על חיים בסכנה ולא לשם הגנה על כל ערך אחר. אכן, רק הגנה על חיים יכולה להצדיק סיכון חיים".

בתגובת המדינה לעתירה, נטען כי הוראות הפתיחה באש בגבול עזה עולות בקנה אחד עם הדין הישראלי והבינלאומי, אך הפרקליטות סירבה לחשוף את ההוראות בטענה שהן חסויות, והסכימה להציגן רק בדלתיים סגורות בפני השופטים.

המדינה גם דחתה את הטענה כי מדובר בהפגנות אזרחיות שיש להתייחס אליהן כחלק מפעילות אכיפת חוק, אלא טוענת שמדובר באירועים המהווים חלק מהעימות המזוין בין ישראל לחמאס. עוד נטען, כי הכוחות בשטח מצוידים במגוון אמצעי לחימה בלתי קטלניים לפיזור הפגנות, וכי השימוש בירי חי נעשה כמוצא אחרון, לעבר מפרי סדר אלימים, על ידי צלפים, כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה במשתתפים בהפגנות. עוד נטען שבחסות ההפגנות התקיימו ארועי טרור שהגבירו את הסכנה לחיי החיילים.

ב-24.5.2018 קיבל בית המשפט את עמדת המדינה ודחה פה אחד את העתירות. על אף שבתקופה של פחות מחודשיים חיילי הצבא הרגו לפחות 120 פלסטינים על גבול רצועת עזה ופצעו מאות נוספים מירי חי, קבעו השופטים כי "החיילים נוהגים בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי המחייבים והדין הישראלי המקומי ומכבדים את החובות ההומניטאריות המוטלות עליהם מכוח דיני הלחימה בפעולות הננקטות על ידם במסגרת הפעילות למניעת העימותים והסיכונים מהאירועים האחרונים".

מצב העתירה: נדחתה.