כאשר נחשפות בפני הציבור עבירות פליליות שביצעו חיילים נגד פלסטינים וזוכות להד ציבורי, ממהרים צמרת צה"ל וראשי המערכת הישראלית לתייג מעשים אלה כ"אירועים חריגים" ומתחייבים למצות את הדין עם האחראים עד תום. דובריה הרשמיים של מדינת ישראל טורחים לשכנע את הציבור הישראלי והבינלאומי שמקרים כאלה הם נדירים וכי הם מטופלים ביד חזקה. אולם, דו"ח "חריגים" שפרסם יש דין הראה כי ה"חריגים" הם דווקא אותם מקרים בהם חיילים וקצינים שביצעו עבירה נגד פלסטינים נחקרים ומועמדים לדין. חריגים עוד יותר הם המקרים שבהם עבריינים נענשים באופן מעשי על פשעם.

מחקר פנימי של צה"ל חשף כי כרבע מחיילי צה"ל ששירתו במחסומים לקחו חלק בעצמם  במעשי התעללות בפלסטינים, נטילת שוחד וכן השפלות ומעשים אסורים אחרים, היו עדים להם או שמעו מחבריהם אודותיהם. בדו"ח נחשפו לראשונה נתונים מלאים אודות טיפול גורמי אכיפת החוק הצבאיים במקרים שבהם חיילי צה"ל ביצעו עברות נגד פלסטינים בגדה המערבית, כולל עבירות אלימות ופגיעה ברכוש.

הדו"ח מבוסס על מידע אמפירי, על כתבי אישום ועל פסקי דין שהועברו על ידי צה"ל ליש דין. מתוך 1,246 תיקי חקירה שנפתחו במצ"ח בשבע השנים הנסקרות בדו"ח, רק 78 תיקים (6%) הובילו להגשת כתב אישום נגד חייל אחד או יותר. בעוד שאלפי פלסטינים נהרגו בתקופה הנסקרת – מאז תחילתה של האינתיפאדה השנייה ועד לסוף שנת 2007 – הוגשו רק 13 כתבי אישום שייחסו לחיילים אחריות להרג אזרחים. נכון למועד פרסום דו"ח זה, הרשיעו בתי הדין הצבאיים חמישה חיילים באחריות למותם של שלושה פלסטינים ואזרח בריטי אחד.

הדו"ח אפשר לבחון לראשונה את איכות תפקודה של המערכת הפלילית הצבאית – כולל המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) הפרקליטות הצבאית ובתי הדין הצבאיים – בכל הנוגע לעברות שביצעו חיילים נגד פלסטינים תושבי הגדה המערבית. הדו"ח כולל תיאור מפורט של כל אחד מהתיקים שהתנהלו בבתי הדין הצבאיים בעבירות שבוצעו מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 ועד לסוף שנת 2007.

כמו כן, בדו"ח מוצגים נתונים הנוגעים למימוש זכותם של פלסטינים לפיצוי על פגיעות בגוף וברכוש. בהקשר זה מתואר ניגוד העניינים המובנה בחקירות מצ"ח, שנועדו – כפי שאמר במפורש קצין המשטרה הצבאית הראשי – לא רק לחשוף עבירות פליליות ולהביא את האחראים להן לדין – אלא גם לחסוך ממדינת ישראל תשלום פיצויים לאזרחים פלסטינים שנפגעו מפעולות חייליה.