חסר תקדים - ניתוח משפטי של דו״ח הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (ועדת לוי)

בקיץ 2012 הוגש לממשלה דו"ח הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (ועדת לוי) שכלל מסקנות מרחיקות לכת בנוגע למעמד המשפטי של הגדה המערבית ולחוקיות ההתנחלויות. יש דין והקתדרה לזכויות אדם על שם אמיל זולא פרסמו בתגובה את הדו"ח "חסר תקדים", שנכתב על ידי עורכת הדין אנו דעואל לוסקי מהצוות המשפטי של "יש דין" והמשפטנית קרן מיכאלי, חוקרת בקתדרה לזכויות אדם על שם אמיל זולא, וכולל קריאה ביקורתית ובחינה משפטית של מסקנות ועדת לוי.

הוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי ז"ל, מונתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפברואר 2012, בעקבות לחץ פוליטי מצד גורמים ישראלים שביקשו למצוא דרך להכשיר בדיעבד מאחזים שנבנו באופן בלתי חוקי בגדה המערבית.

הוועדה ניסתה למצוא פתרון משפטי למספר הולך וגדל של עתירות מטעמם של בעלי אדמות פלסטינים, שהוגשו לבג"ץ בדרישה כי המדינה תאכוף את חוקיה ותהרוס את הבנייה הבלתי-חוקית שהוקמה על אדמתם הפרטית. מסקנותיו של הדו"ח מרחיקות לכת וקובעות כי דיני הכיבוש הבינלאומיים אינם חלים על הגדה המערבית, וכי קיימות דרכים משפטיות לגיטימיות להכשרת מאחזים שנבנו ללא היתרים, אף אם הם נבנו על קרקע פרטית של פלסטינים.

עיון בדו"ח הוועדה מלמד כי זו התעלמה בצורה מוחלטת ממאות פסקי דין של בית המשפט העליון, עשרות החלטות של גופים של האו"ם וטריבונלים בינלאומיים ואלפי מאמרים של מומחים למשפט בינלאומי, המהווים קונצנזוס נדיר בקרב הקהילה המשפטית בדבר מעמדה של הגדה המערבית כשטח כבוש. הדו"ח אינו מתכתב עם ההלכות המשפטיות המוכרות ומסקנותיו נטולות כל אחיזה ובסיס משפטי.

כחלק מהפתרונות המוצעים בדו"ח לוי, ממליצה הוועדה להכיר בקיומה של "הבטחה מנהלית" מצד ממשלת ישראל ככלי משפטי להכשרתם של מאחזים. דו"ח "חסר תקדים" מציג את התנאים הנדרשים לקיומה של "הבטחה מנהלית" ומגיע למסקנה כי אף שהמדינה עודדה ומימנה את הקמת המאחזים, תנאים אלה אינם מתקיימים. מעבר לכך, אימוץ המלצותיו של דו"ח לוי יוביל בהכרח לפגיעה עד ביטול של זכות הקניין הפלסטינית.

ועדת לוי הציעה כי במקרים שבהם מאחז הוקם על קרקע פרטית של פלסטינים, תישקל האפשרות להפקיע את הקרקע ולהעבירה לשימוש המתנחלים שהשתלטו עליה בניגוד לחוק. קבלת המלצה זו לא רק נתפסת כמתן לגיטימציה לאותם גורמים שפעלו ביודעין בניגוד לחוק, אלא אף מהווה סטיה דרמטית מחובתו של כוח כובש לשמור על קניינם של התושבים המוגנים, לתפוס קרקע אך ורק לצרכים צבאיים, ולשמש כנאמן של השטח והרכוש שנתפסו תוך עשיית שינויים מינימליים במעמדם.