כבר 20 שנה יש דין מתעד עבירות שמבצעים אזרחים ישראלים – מתנחלים ואחרים – בגדה המערבית כלפי פלסטינים או רכושם. לצד תיעוד האירועים, הארגון עוקב גם אחר תוצאות החקירות שנפתחו במשטרת ישראל בעקבות אירועי אלימות אלה, במטרה לבדוק את נכונתן של רשויות אכיפת החוק הישראליות להגן על פלסטינים בגדה המערבית מפני פגיעה בהם, כמתחייב מהדין הישראלי והבין-לאומי.

מעקב של שני עשורים אחר תוצאות החקירה של עבירות אידיאולוגיות כלפי פלסטינים לא מותיר מקום לספק: מדינת ישראל מועלת באופן מתמשך בחובתה לספק הגנה לתושבי השטחים הכבושים. הנתונים מלמדים כי הרשויות הישראליות אינן יכולות, או אינן מעוניינות, לאכוף את החוק על אזרחים ישראלים שפוגעים בפלסטינים וברכושם בשטחים הכבושים, ומעניקות להם חסינות אל מול ביצוע מעשי אלימות הכוללים, בין היתר, תקיפה, הכאה, ירי, יידוי אבנים, איומים, וכן הצתה, גניבה, פגיעה בגידולים חקלאיים, והשחתת רכוש מסוגים שונים.

השימוש השיטתי של מתנחלים באלימות, תוך זריעת אימה ושיבוש שגרת החיים של הפלסטינים, נועד לדחוק את הפלסטינים מאדמותיהם. בכך הוא מהווה זרוע ביצוע נוספת של פרויקט ההתנחלות הישראלי בגדה המערבית, החותר להשתלטות על קרקעות ונישול פלסטינים מאדמתם. מה שהיה במשך שנים ארוכות מדיניות שיטתית של העלמת עין מעבירות כלפי פלסטינים בגדה המערבית, הפך עם הקמת הממשלה הנוכחית למסר גלוי וברור של גיבוי ותמיכה בעבריינות האידיאולוגית.

בשנתיים האחרונות, מאז הקמתה של הממשלה, הוחמרו מאוד ההיקף והחומרה של מעשי אלימות אלה. הצהרת הממשלה על השאיפה להרחיב את פרויקט ההתנחלות בגדה המערבית, נקיטת צעדים שמשמעותם סיפוח בפועל של הגדה לישראל, ומינויו של איתמר בן גביר לשר האחראי על משטרת ישראל – כל אלה העבירו מסר ברור כי ממשלת ישראל מעניקה גיבוי ותמיכה לאלימות המתנחלים המאורגנת ורואה בה כלי להשגת מטרותיה.

נתוני יש דין, המבוססים על 20 שנה של מעקב אחר אלפי תיקי חקירה, מראים כי הכישלון המערכתי לאכוף את החוק על ישראלים בגדה המערבית החל עוד הרבה קודם, ונמשך לכל הפחות כבר שני עשורים. זהו כישלון ארוך שנים ועקבי המלמד על מדיניות מכוונת של מדינת ישראל שמקבלת את האלימות האידיאולוגית נגד פלסטינים בגדה המערבית – ואף מגבה אותה ומרוויחה מתוצאותיה.

 

מעקב יש דין 2005-2024: עיקרי הנתונים

  • כ-94% מהתיקים נסגרים ללא כתב אישום

מאז 2005 יש דין עוקב אחר 1,701 תיקי חקירה שנפתחו במשטרה בעקבות עבירות של אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית (לא כולל ירושלים המזרחית). 93.8% מהתיקים שהטיפול בהם הסתיים נסגרו בתום חקירה ללא הגשת כתב אישום. הרוב הגדול של התיקים נסגרים בעילות שמלמדות על כישלון המשטרה לאתר חשודים או לאסוף ראיות.

 

  • רק 3% מהתיקים הסתיימו בהרשעה

מתוך 1,701 תיקי החקירה שנפתחו מאז 2005, ב-109 תיקים (6.6%) הוגשו עד היום כתבי אישום, 53 מהם הובילו להרשעה מלאה או חלקית. המשמעות היא כי 3% בלבד מתיקי החקירה של עבריינות אידיאולוגיות נגד פלסטינים בגדה המערבית הובילו להרשעה מלאה או חלקית. שיעור נמוך זה שולח מסר – כבר שני עשורים לפחות – שלפיו מערכת אכיפת החוק מקלה ראש באלימות מתנחלים, ותורם לתחושת החסינות של העבריינים ולשכפול מעשיהם.

 

  • ירידה גדולה בהגשת תלונות

לצד המעקב אחר תיקי חקירה, יש דין תיעד במהלך השנים מאות רבות של אירועי אלימות מתנחלים שבהם נפגעי העבירה הפלסטינים בחרו שלא להגיש תלונה במשטרה. במקרים אלה על פי רוב המשטרה כלל לא חקרה את האירועים.

בשנתיים האחרונות, מאז השבעת הממשלה הנוכחית, המגמה הזאת התעצמה מאוד. בין ינואר 2023 ל-30 בספטמבר 2024 יש דין תיעד 328 אירועים של פגיעה בפלסטינים, ב-60.6% מהמקרים נפגעי העבירה בחרו שלא להגיש תלונה. ב-2024 שיעור זה הגיע ל-66% מהנפגעים (101 מתוך 153 מקרים שתועדו על ידי הארגון). רובם הגדול תלו את חוסר הנכונות להתלונן בחוסר אמון ברשויות הישראליות ובהליך החקירה, חלקם אף הביע חשש כי הגשת תלונה במשטרה תפגע בהם או תוביל לשלילת היתר עבודה או כניסה לישראל.